° 1, ש"ז, — שֵׁם נחש ארסי מאד: בנשיכת באשיליקוש והוא הראשון למין פתן חרש וחורמן (קאנון ד ו ג כב). כבר זכרו חורמן בתארים קרובים מתארי המוכתר (הוא באזיליק) שהוא אינו צולה ואינו ממית בנשיכה לבד אבל גם בהבטה ושמיעת שריקתו ואי זה בעלי חיים שיש שישוך ימק בשרו וימית מה שיקרב אליו מבעלי החיים אך הם תארו אותו שעורו חלף שעור המוכתר וחשבו שהוא מאמה עד אמה וחצי (שם כג). — ואמר המליץ: חמוקי ירכיך כמו חלאים, ומרוב גאונך עצמותי נחלאים, דלת ראשך כחורמן, וטומאתך כעובדי חמן (תוכח' מוסר לעזר' הבבלי ט).
1 בארמ' הביא הערוך תרג' פתן חרש חורמנא חרשא, ותרגום בבלי נחש עלי דרך כחיוי חורמן ישכו עלי אורחא, ע"כ. ואמר בר עלי: ואית תוב אף חיויא חרמנא ויערף באבן קתרא. — ובעבר': ויש כמו"כ אף נחש וידוע באבן קתרה, ר"ל שבערב' יקראו כך לנחש זה. ופרשו המלונים הערבים השם אבן קתרה ואמרו שהוא נחש קטן כזרת ארכו, אך ארסי מאד ומי שהכישו הנחש הזה אין לו רפואה. ואמרו שהוא בכור האפעה.