חרן

1, ממנו אולי שם העיר חָרָן.



1 בערב' חרנ حرن משמש גם במשמ' שהה במקום ולא זז ממנו.  ואולי מזה שם העיר חרן.  וקצת החדשים גזרו השם חרן עפ"י צורתו בערב' בחית דגושה, מהשרש חרר במשמ' חֹֹם האש או השמש.

חיפוש במילון: