חָרָס

*,  ש"ז, — מי שעושה כלי חֶרֶס:  אל תקרי (בכתוב מרגלים חרש) חרש אלא חרס שעשו עצמם קדרים שלא יכירום בני אדם (ערוך, בשם ילמדנו).

חיפוש במילון: