1, ש"ז, — זמן השנה שאחרי הקיץ, ראשית ימי הגשמים והקֹר, Herbst; automne; autumn, שהוא ימי החרישה בשדות בארץ ישראל, וגם כל ימי הגשמים והקֹר, Winter; hiver: עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וָחֹרֶף ויום ולילה לא ישבתו (בראש' ח כב). לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וָחֹרֶף אתה יצרתם (תהל' עד יו-ז).  והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ וּבַחֹרֶף יהיה (זכר' יד ח).  מֵחֹרֶף2 עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין (משלי כ ד).  — ובסהמ"א: חצי תשרי מרחשון וחצי כסלו זרע חצי כסלו טבת וחצי שבט חורף (ב"מ קו:).  השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה (ב"ק צב:).  אתה היום רואה החורף את שדך גדילה ובאה עד שנעשית שבולים (פסי' רבתי כה).  ועד החורף קר ולח מועד האביב חם ולח (אסף 5). וראשית שנתם הוא כמו שבעת יום אחר תקופת החורף בזמן שהימים מתחילים להתארך (ערוך, ערך קלנדס).  — ומ"ר °חֹרְפִִים: ואל זה כיון אלפרגנ"י באמרו ויהיו זמני החום והקור שוים להם במזג כי הזמן המשומר אלינו היותו קיץ אחד וחורף אחד הוא אצלם שתי קייצים ושתי חורפים (אשפירא לר"א בר"ח הנשיא ג).  שכל השוכנים תחת קו הישר יש להם שני קייצים ושני חורפים וכו' ושני החורפים הם בהיות השמש בראש מזל סרטן וכן בראש מזל גדי (נחמ' ונע', דוד גנז קנו).  — והשתמשו בו קצת הסופרים במשמ' סוף הקיץ בלבד: ומה שירד מן הגשם קודם י"ז מרחשון הוא ממטרות החורף לא מתחלת הסתיו (פי' המשנ' לרמב"ם, פאה ח א). והקיץ הוא כל זמן החם והסתיו הוא כל זמן הקור וידמה שיהיה האביב זמן הפרחים והתחלת הפירות והחורף זמן שנוי מראה העלים והתחלת נבול העלים (קאנון א ב ב ג).  — בֵּית הַחֹרֶף, שדרים בו ב"א בימי החֹרף והקר: והכיתי בֵית הַחֹרֶף על בית הקיץ ואבדו בתי השן (עמו' ג יה). והמלך יושב בֵּית החֹרֶף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת (ירמ' לו כב).  — ובהשאלה לימי הבחרות של האדם: כאשר הייתי בימי חָרְפִּי בסוד אלוה עלי אהלי (איוב כט ד).  — ואמר המליץ: אראה ימי הקור והחום גם קיץ ואביטה זמן חורף, מאין שתות יין ימי רעה המה ובשתותו ימי חורף (רמב"ע, תרשיש ב מג). מה לי ולידידים ימי חרפי על כל לזות פי אמרו חסד, אכן בהתהפך זמן עלי לנגיד דברי קראו חסד (שם ו).  — ובמשמ' °ימי הזקנה: ואם צפון ותימן גן יפיחון יניפון שבלי בשם וקמה, כמו עשו ימי חרפי ואפלי דבש ארדה וממתקי טעימה (ספר הישר לר"ת, שאל' נח). נטו ימי בחרות ופנו ערף, וסתיו ימי חיי ועת החרף, ישבות בגן עדני פרי ופרח, ובשערי ימטיר כפור וקרח (מתק שפת' לרע"פ 87).