ב. חָרַשׁ
פ"י, בינ' חֹרֵשׁ, — חָרַשׁ ברזל, נחשת, אבן ועץ וכדומה, פעל אותו באש, בכלי מלאכה ונתן לו הצורה הרצויה לו, bearbeiten; travailler; fabricate: כל חֹרֵשׁ נחשת וברזל (בראש' ד כב). וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר וכו' ואביו איש צרי חֹרֵשׁ נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת (מ"א ז יג-יד). — ואמר המשורר: תהי לעד תהלתו שמורה ועל שמיר בעט ברזל חרושה (רשב"ג, הצפור).