ש"ז, מ"ר חֶשְׁבּוֹנוֹת, — עיון ומחשבה שכלית, ובפרט פעולת מי שמחשב מספרים יחד, שמחברם זה עם זה או מחסרם זה מזה או כפלם זה בזה, d. Denken, Berechnung; raisonnement, calcul; reasoning, counting: סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וְחֶשְׁבּוֹן ולדעת רשע וכסל (קהל' ז כה).  כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וְחֶשְׁבּוֹן ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה (שם ט י).  ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חֶשְׁבּוֹן אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי (קהל' ז כז).  — ואמר בן סירא: עם נבון יהי חשבונך וכל סודך בינותם1 (ב"ס גני' ט יה).  כלי יוצר לבער כבשן וכמהו איש על חשבונו על עבדת איש יהי פריו כן חשבון על יצר איש (שם כ ז ה ו).  — ובמשמ' חשבון של מספרים, של עסק וכדומה: על חשבון חובר וארח ועל מחלקות נחלה (ב"ס גני' מב ג).  — ומצוי מאד במשמ' זו בפרט בתו"מ: הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לא מוציא חלה אחת על הכל (חלה ג ח).  שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד שהכל שלו ודע שהכל לפי חשבון (אבות ד כב).  דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי החשבון (ירוש' תרומ' י א).  גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה (משה רבנו) (שם סנה' סוף א).  חשבון מרובה בולע לחשבון ממועט (שם ר"ה סוף א).  חשבון מום הוא יודע (שם ע"ז ב מב.).  כשכלל (משה רבינו) מנין הלוים בסוף מפני מה פחת מהן ג' מאות מן המנין הראשון הוי לא גנב אותן מן החשבון אלא כדי שיתנו אותן רע"ג בכורות ה' ה' סלעים לאהרן אחיו (מד"ר במד' ד).  כל החשבונות שצריך להן בין לשעבר בין לעתיד לבוא אין מחשבין אותן בשבת (תוספתא שבת יז ט).  למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקלקלו חשבונותיו (ירוש' תענ' ד סח ג).  הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם וכו' ואם אמרו גדולים אין אנו יודעין חשבונות שחשב אבינו עמך פטורין (ב"ק קיב.).  כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול (ב"ב ט:).  בואו ונחשב חשבונו של עולם (שם עח:).  מדלג (הקב"ה) על החשבונות ועל הקצים ועיבורין ובחודש הזה אתם נגאלין (מד"ר שה"ש, קול דודי).  כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלם וכל מי שהיה רוצה לחשב היה רץ ומחשב שם (שם איכ', ספקו עליך).  למי שאמר לחבירו השאילני זהוב אחד אמר לו איני מכיר חשבונך (שם דבר' ד).  והוא (יוסף) נכנס למלאכתו לחשוב חשבונותיו של רבו (שם שה"ש א א).  אמר להם (משה לישראל) הואיל והוא (הקב"ה) חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם אלא מדלג על ההרים (שם, קול דודי).  חשבונותיך אלינו כל אותם שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנים עד שלא יצאו ישראל ממצרים היה הקב"ה יושב וחושב חשבונות ומעבר עיבורים (פסיקתא רב' טו).  — ואמר הפיטן: אֻימתי בחיל כפור, בעותה בחשבון הספור, גלתי כהצדק פור, דולק כנמצא חפור (יוצר א סוכ', אימתי).  היאך לדקדק חשבון לכל דבר, לבל יוגלם חשבון וישטף ויעבר (סלוק לפ' שקל' , אז ראית).  יפקוד עליהם את העונות, לרוב ימים להמנות, לחשוב להם חשבונות, להפילם לתופת דראונות (סלוק שב' זכור, אלהים).  לכן נבוכות כל עשתונות, ונבהלות כל החשבונות, וכל שרעפים וכל הרהורים, נלאים לשום בו שיעורים (שהי"ח ליום ה).  — ומ"ר °חשבונים, חשבוני: מן המצר קראתי בשנוני, דלגת קץ והושעת המוני, אף כי עמדה לי זכות איתני, ועתה נטשתני וכלו חשבוני, אפסו עתותי וגם עברו זמני, וכצאן לטבח נתתי ביד מעני (שבת ב' אח"פ, אימתי).  — ועשה חשבון: לוף שעברה עליו שביעית ר"א אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו יעשה חשבון עם העניים (שבי' ה ג).  מצילין (מן השרפה) סל מלא ככרות וכו' ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת (שבת טז ג).  וכן ערב פסח בירושלם שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו ואוכל את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב (שם כג א).  אין אנו יודעים מה חשבון עשה עמכם אבא (תוספתא ב"ק י כא).  כהן שבא אצל ישראל לעשות עמו חשבון והדליק על גביו שמן שריפה (ירוש' סוף תרומ').  אין אנו יודעין אם עשה אבינו חשבון באחרונה (שם ב"ק י ז:).  בא (החנוני) לעשות עמו חשבון על הפת ועל הבשר (תנחומא בלק כד).  — נתן חשבון, נתן דין וחשבון: דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון (אבו' ג א).  — °ספר חשבונות, הספר שכתובים בהם החשבונות של אדם: ועכשיו באת לתבעני והרי ספר חשבונות של אבי מצוי ויש לו עליך הוצאה וחשבון (תשו' הגא' גני', גנזב', 284).  — °סך חשבון: בעבור היות חשבון עשרה סך חשבון (ראב"ע איוב יט ג).  — וחכמת החשבון, החכמה המלמדת מלאכת החשבון, Arithmetik; -méthique : דעה חכמה ואם דעתה פליאה, דעה חשבון ובין ספרי רפואה (רה"ג, מוס' השכל).  כאשר נסיר הא' מן הי' ישארו ט' והם סוף המספרים הנמצאים בחכמתו של השם ית' ועליהם מתגלגל כל החשבון אשר בכל העולם (פי' יציר' לדונש בן תמים, כז).  וחכמת החשבון נחלקת לשני חלקים האחד חכמת החשבון המעשית והאחר חכמת החשבון העיונית (ראש' חכמ' לרש"ט פלקיירא 41).  ויחל מחכמת החשבון וימצא איש חכם מכת פיתאגוריס (הוא, המבקש).  — וחכמי החשבון: כתוב בספר חכמי החשבון כי הרוצה לדעת כמה המחובר מן המספרים שיעברו על הסדר עד סוף מספר ידוע יכפול אותו על חציו (ראב"ע, ספר המספ' ג).  וחכמי החשבון שמו המספרים הראשונים במעלות (שם).  — ובמשמ' סכום: דע כי כל חשבון הוא חברת אחדים (ראב"ע, ס' המספר ב).  לכפול חשבון על עצמו או על אחר או לכפול חשבון אחד על שנים חשבונות או יותר (שם, הקדמ').  כפלנו ב' על ג' והנה עלו ששה וזהו החשבון  השמור (שם א).  ועתה אתן לך כלל איך תחלק כל חשבון בין שיהיה אחד או שנים (שם).  לגרוע חשבון אחד מחשבון אחר וכו' לגרוע חשבונים רבים מחשבונים רבים (שם ד).  — °חשבון עגול: ובעבור כי חשבון חמשה הוא אמצע בט' המספרים על כן נקרא חשבון עגול כי הוא מתגלגל על עצמו כי מרובעו יש בו חמשה (ראב"ע, ספר המספר).  וחמשה וששה חשבון עגול כי שניהם אמצעים (הוא, יסוד מורא יא).  — °חשבון הודו, החשבון באותות המספר המיוחסים להודו: ואנחנו נחשוב בחשבון הודו י' אלפים משא חרדל וספרנוה וערכנוה ויצא חשבון המדה (פי' יצירה לדונש בן תמים, כז).  — °חשבון האבק2: בספר אשר חברתי הנקרא הפתח הודו הנודע בחשבון האבק (פ' יצי' לדונש בן תמים, כז).  — ועי' *שִׁעוּר, °חכמת השעור.