חֲשֵׁכָה

חשיכה, ש"נ, סמי' חֶשְׁכַת, — כמו הקודם: ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חֲשֵׁכָה גדלה נפלת עליו (בראש' יה יב).  גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כַּחֲשֵׁיכָה כאורה (תהל' קלט יב).  — והגון השחור של גוף עכור:  ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חֶשְׁכַת1  מים עבי שחקים (תהל' יח יב). ובמליצה בהשאלה במשמ' צרה: ואל ארץ יביט והנה צרה וַחֲשֵׁכָה מעוף צוקה ואפלה מנדח (ישע' ח כב).  — ובמשמ' סכלות ובערות: לא ידעו ולא יבינו בַּחֲשֵׁכָה יתהלכו (תהל' פב ה).  — ומצוי בתו"מ בפרט במשמ' ראשית הלילה אחרי הערב השמש2: ספק חשכה ספק אין חשכה (בע"ש) אין מעשרין את הודאי (שבת ב ז).  לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא (שם א ג).  יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית שניה בחיל והשלישית במקומה עומדת חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן (פסח' ה י).  פעם אחת נתקשרו השמים בעבים כסבורים העם לומר חשכה הוא (ברכ' כז:).  — ואמר הפיטן:  חול ושבת כרבים מלאכותיו בשלש באות, קובצו עיירות הסמוכות עסק גדול לנאות, חשכה קצרוהו ונתנוהו בקופה ולעזרה מובאות (ליל ב' פסח, אור יום).  — *עם חשכה, מיד בתחלת הלילה:  שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר (שבת ב ז).  אין נותנין פת לתנור עם חשכה (שם א י).  משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה (שם יא).  בשבעה נכנסו גוים להיכל ונטלו את הים ואת המכונות ואת העמודים והיו מקרקרין בו שביעי שמיני ותשיעי עד שפנה היום וכו' עם חשיכה הציתו בו את האור והיה נשרף בעשור לחודש (סעו"ר כז).  לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור ע"ש עם חשכה  (ירוש' תרומ' ב מא ג).  מעשה בשמעון בן קמחית שיצא עם מלך ערבי ערב יום כפורים עם חשכה ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו (שם מגי' א עב.).  אבא תחנה חסידא נכנס לעירו ערב שבת עם חשיכה וחבילתו מונחת לו על כתפו (מד"ר קהל', לך אכול).  — ובשמוש פעל עבר שֶׁחשֵׁכה, משֶׁחשֵׁכה: נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר (ר"ה ג א). שחטה עד שלא חשיכה מותר לשחוט את בתה משחשיכה אסור לשחוט את בתה כל היום וכל הלילה (תוספתא חול' ה ח).  כיון שחשיכה אמר להן בא השמש או' הין (ירוש' מגי' ב עג ג).  מכיון שחשיכה מהו שיהא (הנכנס בסוכה) צריך להזכיר זמן (שם סוכ' א נב:).  אין טומנין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה (שבת נא.).  — ובהשאלה, קרן חֲשֵׁכָה, בסכלות ולא דעת: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה ואל ידוה לבנו (ברכ' יז.). 



1 כך ברוב הספרים, ובקצתם חשכּת, בכף דגושה. ובש"ב במקום זה חשרת, עי' א. חַשְׁרָה.

2 כך גם בערב' ע'אשק, אול ט'למה אלליל (אלג'והרי)