1, בכנ' חִתּוֹ, חִתְּכֶם, —  א) ש"ז, מורא ופחד מפני דבר, Furcht; frayeur; terror:  ומוראכם וְחִתְּכֶם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים (בראש' ט ב). —  בלי חָת, בלי פחד:  אין על עפר משלו העשו לבלי חָת2 (איוב מא כה). —  ב) ת"י לנק' חַתָּה, מ"ר חַתִּים, בלי אמץ לב ורוח, mutlos; découragé; confounded:  קשת3 גברים חַתִּים ונכשלים אזרו חיל (ש"א ב דב).  מדוע ראיתי המה חַתִּים נסוגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו (ירמ' מו ה).