חֲתַת

 1, ש"ז, — שֶבר וצרה גדולה שאדם נשבר מפניו, Verderben; perdition : כי עתה הייתם לו2 תיראו חֲתַת3 ותיראו איוב ו כא.



1 משק' אֲגַם, דְּבַשׁ, חֲשַׁשׁ.

2 אין ספק בדבר כי נוסח' המסורה של פסוק זה משובשה, וכבר נתחלפו מערבאי ומדנחאי, שלהמערבי היה הכתיב לו בוו ולמדנחאי היה הכתיב לא באלף אך הקרי היה גם למדנחאי לו בוו, וי"ס לא כתיב וקרי, ובקצת ספרים לי כתיב וקרי, וכן נראה שהיתה קריאת השבעים והפשיטא, וכן גם רסע"ג.  וגם בהמלה כי יש לפקפק ויש מגיהים כן.

3 פרשו הקדמונ' ורוב החדשים במשמ' פחד ובהלה.  השבעים והירונ' תרגמו במשמ' מכה, אך המלה שתרגם היוני את המלה חתת משמשת גם במשמ' שֶׁבר של חיל בפני האויב, וגם המלה plagam שתרגם בה הירונ' את המלה חתת גם היא משמשת בהשאלה במשמ' צרה ןשֶבר, וזה יותר נאות לפי הענין כאן וגם לפי משמ' הפעל חתת, חת לפני האויב, נשבר.  וגם בערב' אלחַתַת الحَتَت הוא רפיון כח כללי.