ב. חָתָה

*, —  קל לא נהוג.

—  פִע', *חִתָּה, צווי חַתֵּה, —  כמו התך:  ממקום שזב (הדם) חתהו1 (חול' כז.)


1 דרוש שדרשו החכמים את המלה וזבחת, כדי לסמוך ע"ז שהשחיטה היא בצואר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים