*, ש"נ, מ"ר חֲתִיכוֹת, — שה"פ מן חָתַךְ, א) עצם שה"פ: והבאתו (של הפסח) מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת (פסח' ו א).  — ובהשאלה, °חתיכת דין, כמו פסק דין: שאין מקבלין עדים אלא בפני בעל דין חוץ מן הדרכים שפירש זה על דרך גמירת דין וחתיכתו הוא אמור (השטר' לר"י ברצלוני נו).  — ב) חלק חָתוּךְ מן דבר מהדברים, של בשר וכדומה, Stück; morceau; piece: חתיכה של (בשר) קדשי קדשים של פגול ושל נותר שנתבשלו עם החתיכות אסור לזרים ומותר לכהנים (ערלה ב יו).  טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה אסורה (חול' ח ג).  וכן חתיכה של נבלה וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלו עם החתיכות (שם ז ה).  בשר שנמצא בעזרה איברין עולות וחתיכות חטאות בירושלם (שקל' ז ג).  וכן היה בן זומא אומר אורח טוב מה הוא אומר זכור בעל הבית לטוב כמה מיני יינות הביא לפנינו כמה מיני חתיכות הביא לפנינו (תוספתא ברכ' ז ה).  ואין מוכרין אותה (את הנבלה) מחרוזות מחרוזות אבל מביאין אותה חתיכות חתיכות על גבי מוטות (שם שבי' ה ח).  וכן חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין לא יעלו (ירוש' ערל' ב כא ד).  שהיתה חתיכה גדולה ואכל חצייה והניח חצייה (שם יבמ' ד ה ג).  מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס א' שתיתי (ברכ' נח.).  ממלאה אשה כל הקדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת (ביצ' יז.).  אמר ב"ה לשלוחו תן להן חתיכה לאורחין והוא אומר טלו שתים (כתוב' צח:).  ב' אכסנאים שנתארחו לפונדק אחד זה בא מן הצפון וזה בא מן הדרום זה בא בחתיכתו וזה בא בגבינתו אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששין (חול' קז:).  למלך שהיה לפניו שולחן ערוך ומיני תבשילין נכנס עבדו נתן לו חתיכה שני נתן לו ביצה שלישי נתן לו ירק (מד"ר שמות ל).  למלך שהיה לו בן בא בנו מבית הספר מצא תמחוי לפני אביו נטל אביו חתיכה אחת ונתנה לו (שם מא).  שאני חתיכה הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים (חול' ק.), ר"ל חתיכה גדולה. — והשתמשו בדבור זה בהשאלה לכל דבר רב הכמות ואמרו חתיכה הראויה להתכבד. — ובכלל גוש גלמי בלי חתוך אברים: המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה (נדה ג א).  — °וחלק של שדה וכדומה: הלכו להם המים על כל הגן אך אותה חתיכה של שדה לא שקתה שהיא אינה דבקה (הריקנטי, בראש').  למלך שהיה לו גן נאה וחוץ לגן קרוב ממנו חתיכת שדה נאה (החייט, מערכ' האלהות ג).  — וכנוי למטבע מהמטבעות: שכל שאהי שוה ה' חתיכות וכשבא ראובן ליפרע משמעון החוב שלו וכו' אינו שוה שם השאהי כי אם ארבע חתיכות וחצי (שו"ת ר"מ אלשיך סא).  ובהמשך השתי שנים עלה שער הפרחי זהב ערך ס"ו חתיכות והגרוש ערך מ"ג חתיכות כפי התנאי שביניהם (שו"ת מעש' חייא ה).  —  ובהנדסה, °חתיכת העגולה, שבין ההקף וקו ישר: חתיכת העגולה היא הצורה שסובב לה קו ישר וקצת מהסובב או יותר מחציה או פחות (ZAW 35, 314).  — ובלשון החקירה של הקראים, במשמ' °חלק שלא יחולק יותר: שאנחנו נדע בבירור כי כל דבר יעבור שיהיה ויעבור שלא יהיה והדרך בשני הדברים אחד כי לא יהיה אלא לדבר וזה ספור הגוף כי לא יש עת בעתיד יתכן שיהיה החתיכה בפאה וכו' כי מן החוב שיהיה בפאות כלם בעת אחד (שאלה בחדוש העולם ליהושע בן יהודה).  הדבר שלא יחלק ויחתך לשנים הוא יקרא חתיכה או חלק והוא הדבר הדק דק לעיניך יכולה אינה העין לראותו כגון דקות אבק עפר וקמח הנטחן (האשכל לר"י הדסי סה).