פ"ע, חַתּוּ, עת' יֵחַת, יֵחַתּוּ, צווי חַת, חֹתּוּ, — חַת האדם מפני דבר, נבהל ונשבר מפחד ולא נשאר בו כח לעשות דבר, niedergeschalgen s.; être confus; be confounded: הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חַת מרדך הבישו עצביה חַתּוּ גלוליה (ירמ' נ ב).  וישביהן קצרי יד חַתּוּ ובשו (ישע' לז כז).  חַתּוּ לא ענו עוד העתיקו מהם מלים (איוב לב יה).  וְחַתּוּ ובשו מכוש מבטם (ישע' כ ה).  וְחַתּוּ גבוריך תימן (עובד' א ט).  כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יי' איך חַתָּה הילילו (ירמ' מח לח-לט).  נלכדה קריתים הבישה המשגב וָחָתָּה (שם א).

— נִפע', נִחַת, יֵחַת, יֵחַתּוּ, — נבהל ונשבר ונשאר בלי כח ונחרב, zerbrochen w.' être cassé; be broken: עלה רֵש כאשר דבר יי' אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תֵּחָת (שם דבר' א כא).  חזק ואמץ אל תערץ ואל תֵּחָת כי עמך יי' אלהיך (יהוש' א ט).  כי מקול יי' יֵחַת אשור (ישע' ל לא).  כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יֵחָת ומהמונם לא יענה (שם לא ד).  אל תירא עבדי יעקב נאם יי' ואל תֵּחַת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק (ירמ' ל י).  מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תֵּחָת כי בית מרי המה (יחזק' ב ו).  ישחק לפחד ולא יֵחָת ולא ישוב מפני חרב (איוב לט כב).  יי' יֵחַתּוּ מריבו (ש"א ב י).  וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה וַיֵּחַתּוּ ויראו מאד (שם יז יא).  ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תֵּחָתוּ חזקו ואמצו (יהוש' י כה).  אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תֵּחָתוּ כי יֵחַתּוּ הגוים מהמה (ירמ' י ב).  יבשו רדפי ואל אבשה אני יֵחַתּוּ המה ואל אֵחַתָּה אני (שם יז יח).  ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נִחַת הוא (מלא' ב ה).  — וְנִחַת פלוני מדבר, נשבר ונחרב ולא היה עוד הדבר: ובעוד ששים וחמש שנה יֵחַת אפרים מעם (ישע' ז ח).  — וגם לדבר לא בע"ח: וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תֵחָת (ישע' נא ו).  

— פִע', חִתֵּת, — א) חִתֵּת הקשת, שברו, הרפה אותו, כמו חַתָּה: ונלכדו גבוריה חִתְּתָּה1 קשתותם ירמ' נא נו.  — ב) פ"י, חִתֵּת את פלוני, שבר אותו: וְחִתַּתַּנִי בחלמות ומחזינות תבעתני (איוב ז יד).

— הָפע', הֵחֵת, הַחִתֹּתָ, הַחְתַּתִּי, אֲחִתְּךָ, יְחִתֵּנִי, — שָׁבַר, העול וכדומה: כי את עֹל סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו הַחִתֹּתָ ביום מדין (ישע' ט ג).  וְהַחְתַּתִּי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם (ירמ' מט לז).  אל תחת מפניהם פן אֲחִתְּךָ לפניהם (שם א יז).  כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יְחִתֵּנִי (איוב לא לד).