°, ש"ז, שה"פ מן טֵאֵט, עי"ש:  ויעה לשון טיאוט כמו את  היעים שגורפים בהם אפר הכירות (רש"י ישע' כח יז).  ונקה לא אנקך לשון טיאוט השמד (הוא, ירמ' ל יא).