*, ש"ז, מ"ר טִגּוּנִים, — א) שה"פ מן טִגֵּן: ותקח את המשרת ותצוק לפניו א"ר יהודה אמר רב שעשתה לו מיני טיגון (סנה' כא.).  אמר רבי יצחק מה נשתנית מנחה שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו משל למלך בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא עני אמר לו עשה לי מן חמשה מיני טיגון כדי שאהנה ממך (מנח' קד:).  ומתקנין אותו (את האגוז) ע"י טיגון הדבש (הלבוש או"ח רב יג).  שאם היו אוכלין כל היום כולו ובסוף אכילתם היו מביאים להם מעשה טיגון היו לוחכין גם הקערה (הקנה, ברכ' הנהנין).  — ב) °כמו טִיגָן: אבוב קלאים פי' כלי חרש כמין טיגון1 שקולין בו (רה"ג כלים ב ג). וע"י שמן נעשה בטיגון ואין נאפה בתנור (האשכל, נט"י וסעודה).