1, טָהֹר, סמי' טְהֹר, טְהָר-, לנק' טְהוֹרָה, מ"ר טְהוֹרִים, טְהוֹרוֹת,  —  נקי, שאין בו שום תערובת, rein; pure: וצפית אתו (את הארון) זהב טָהוֹר מבית ומחוץ תצפנו (שמות כה יא), שאין בו תערובת מתכת אחרת.  לא יערכנה (את החכמה) פטדת כוש בכתם טָהוֹר לא תסלה (איוב כח יט).  —  ומה שאינו מלֻכלך: ישימו צניף טָהוֹר על ראשו (זכר' ג ה).  —  ובהשאלה, שאינו טָמֵא, לפי המקֻבל או המדֻמה: ויקח (נח) מכל הבהמה הַטְּהֹרָה ומכל העוף הַטָּהוֹר ויעל עלת במזבח (בראש' ח כ).  כל עוף טָהוֹר תאכלו (דבר' יד כ).  כל צפור טְהֹרָה תאכלו וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה (שם יא-יב).  ולקח למטהר שתי צפרים חיות טְהֹרוֹת ועץ ארז (ויקר' יד ד).  —  ומי שלא נגע בדבר טמא, או שלא קרהו דבר שמטמא אותו: נרפא הנתק טָהוֹר הוא (ויקר' יג לז).  כל טָהוֹר בביתך יאכל אתו (במד' יח יא).  כי אמר (שאול אולי מה שלא בא דוד אל השלחן) מקרה הוא בלתי טָהוֹר הוא (ש"א כ כו).  הכהנים והלוים כאחד כלם טְהוֹרִים (עזר' ו כ).  —  ודבר טָהוֹר, מקום טָהוֹר וכדומה: ואת המנרה הַטְּהֹרָה ואת כל כליה (שמות לא ח).  והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טָהוֹר אל שפך הדשן (ויקר' ד יב).  אך מעין ובור מקוה מים יהיה טָהוֹר (שם יא לו).  על השלחן הַטָּהוֹר לפני יי' (שם כד ו).  וזרקתי עליכם מים טְהוֹרִים וטהרתם מכל טמאותיכם (יחזק' לו כה).  — ובמשמ' מוסרית, לב טָהוֹר וכדומה, שאינו מלֻכלך בחטאים, בעול וחמס וכדומה: טְהוֹר עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל (חבק' א יג).  לב טָהוֹר ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי (תהל' נא יב).  אהב טהור2 לב (משלי כב יא).  ויאחז צדיק דרכו וּטְהָר-ידים יסיף אמץ (איוב יז ט).  יראת יי' טְהוֹרָה עמדת לעד (תהל' יב י).  תועבת יי' מחשבות רע וּטְהֹרִים אמרי נעם (משלי יה כו).  אמרות יי' אמרות טְהֹרוֹת כסף צרוף בעליל לארץ (תהל' יב ז).  —  ובתו"מ: אין תורמין מטהור על הטמא (תרומ' ב א).  אונקלין של כתפין טהורה ושל רוכלין טמאה (כלים יב ב).  וכל הכסויין טהורים חוץ משל מיחם (שם יד ג).  ארובות של נחתומין טמאות ושל בעלי בתים טהורות (שם יה ב).  מדרס כלי חרס טהור ומגעו טמא (שבת פד.).  זו שכבת זרע שהוא טמא ואדם הנוצר ממנו טהור (נדה ט.).  אמר הקב"ה לאדם זה ראה שאני טהור ומעוני טהור ומשרתי טהורים ונשמה שנתתי לך טהורה (מד"ר ויקר' יח).