*1, ש"ז, מ"ר טַכְסִיסִים, טַכְסִיסֵי, — סדר ומערך מלחמה: כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות (שבת לא.). אמר לו הקב"ה (למשה) בטכסיס הזה הבא עליו את המכות (מד"ר שמות ח). בטכסיס של מלכים נהג הקב"ה עם ישראל (שם כח). א"ר יוסי בר חנינא בטכסיס של מלכות בא הקב"ה על המצריים (פסיק' רבתי, ויהי בחצי הלילה). אחד עשר מזמורים שאמר משה בטכסיס של נבואה אמרן (מדר' תהל', שוח"ט צ). — ובכלל °סדר ומנהג: לטכסס עצמם בטכסיס הראוי (פרקי משה יז). אבל הבריחה מרוצת אותו הטכסיס הרע והתאמצה לקראת המניאים והמונעים (מ' אלדבי, ש"א ט). די לה שנשמרה היא מהפסד בעד הפסד אותם הטכסיסים הרעים (שם). מטכסיסי המוסר להזהר בכך כל אדם שהוא חוץ מביתו (המאירי יומ' א). כי המשרתים אשר הם עומדים בהיכל המלך הם מובדלים מן ההמון בכל מדות וטכסיסיהם על אחת כמה וכמה (מנוה"מ א א ג ב). — ואמר הפיטן: טירת ביתו נאצלת, יתנני רון מצהלת, טכסיס חתונה מצלצלת, אני חבצלת (יוצ' א פסח, אור ישע). טכסיס נוי תהלתך, יתאוו לאמים לראותך, זאת קומתך (יוצ' שחוהמ"פ, אלה וכאלה). מעת לעת זוכרת, אהבת נוער נטהרת, ערבה מדבש כוורת, ובקולה מתרמרת, בוכה עת שמחתה, טכסיס אבל זוכרת , מצויה דמעתה (רני ושמחי, ענו הבת).
1 מיונ' עי' הערה לטכוּס, וצורתו משק' סגריר, וכבר בנו ממנו הפיטנים שמות ופעלים.