טֶכֶס

*, ש"ז, — סֵדֶר: טכס נגעים אינם באים על הבריות כשם שהם כתובים בתורה אלא בתחלה אמר הקב"ה ילקה בהונו וכו' (מדר' תדשא יז).  ג' טכסים הם הקרבנות עולה שלמים וחטאת (שם יב).  ג' טכסים בזבחי שלמים תודה נדבה נדר (שם יח).  — ובמשמ' יפי וקשוט: וכולם חקוקים בטכסי שלהבת על כסא הכבוד (מדר' א"ב דר"ע).  — ואמר הפיטן: אשרי עין ראתה טירת יקרת מלך, והכהן מחופף כטכס על ראש מלך (רשב"ג, מוס' יוה"כ, אשרי עין).  טכס תבניתו הכנת בחותמך, טפח הכנתה חלדו גבלתו מהדומך (משול' בר' קלוני', עבוד', אשוחח).  ליל שמורים טכס פלאיך משירי הודאות נתיחדת (ליל ב' פסח, ל"ש ). טירת מצוקי נעזזים, תואר איתני חרוזים, טכס זרועי מפזזים, קרות בתינו ארזים (יוצ' שבת חוהמ"פ, אהוביך).  טכס מצות נרות שבעה יערכו בקדש, כהנים קדושים לבושי בגדי קדש (שבת א' חנכה, אור כבודו).  טיט נרמסתי בעוני, טפלו עלי מוני, טכס רוח המוני, טוב וישר ה' (ידע' בדרשי, המגיד יו).  זיוינו שונה מפני מחרפים יום יום, חורקים שן ושוחחים אך זה היום, טכס ממשלתך גלה איום, כי עליך הורגנו כל היום (סליח' יום ב, איה קנאתך).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים