, ת"ז, מ"ר טְלֻאִים, —  שיש בעור מקומות מגון אחר לא כמו גון הכללי, gefleckt; tacheté; spotted: הסר משם כל שה נקד וְטָלוּא וכל שה חום בכשבים וְטָלוּא  ונקד בעזים (בראש' ל לב).  כל אשר איננו נקד וְטָלוּא  בעזים וחום בכשבים (שם לג).  ויסר ביום ההוא את התישים העקדים וְהַטְּלֻאִים ואת כל העזים הנקדות וְהַטְּלֻאֹת (שם לה). — ובגד וכדומה:  ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טְלֻאוֹת ותזני עליהם (יחזק' יו יו).