*, ש"ז, —  שה"פ מן טִלְטֵל:  טלטול מן הצד שמיה טלטול (שבת מג:).  הנה ארחיק נדוד נדנוד טלטול אחר טלטול  (מד"ר בראש' לט). הטלטול קשה לאדם יותר מכל (פדר"א כו).  שלא יהא טילטול השבת כטילטול החול כדי שלא יהא השבת כיום החול בעיניו (סמ"ג, לאוין סה). — ואמר הפיטן:  טלטול שׂער בגדידה וקרחה ומרדית פרך ירא מבוראך טוהר בכורות לאסור בגזיזה ועבודה ופן תתור אחר יצר משיאך (אזהר' ר"י ברצלוני, אחוה).  הביטה וראה את טלטולנו, האזינה ושמע את יללתנו (תוספ' ותקונ' לסדר רע"ג 30).