ב. טִלּוּל

°, ש"ז, —  שה"פ מן ב. טִלֵּל:  יושב בסוכה תמור נוה אהלו, טלול עצי עדן יאהילו (ר"א קליר, ב סכות, תשורת שי).  — ובמליצה:  טלול ידידות שכני,  ישכון לבטח לשכני (תפל' טל, אלים ביום).  חופפתם בטלול שבעת עננים, מעלה ומטה ומארבע רוחות גנונים (יוצ' אחרון פסח, גבורותיך).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים