טְלֶה, טְלֵה, ש"ז, מ"ר טְלָאִים, טְלָיִים, — א) הקטן של הכבשים, junges Lamm; petit d'agneau; young lamb: זאב וְטָלֶה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן (ישע' סה כה).  ויקח שמואל טְלֵה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליי' (ש"א ז ט).  כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טְלָאִים ובחיקו ישא עלות ינהל (ישע' מ יא).  — ובתו"מ: הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו (ב"ק י ח).  אין אומר בקרו גמל בקרו חזיר אלא בקרו טלה (חגי' ט:).  אין מעברין את השנים לא מפני הגדיים ולא מפני הטלאים ולא מפני גוזלות שלא הגיעו (תוספתא סנה' ב ד).  — ומ"ר *טְלָיִים: בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להם שני טליים פעם אחת שלשלו להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להם שני גדיים באותה שעה האיר הקב"ה עיניהם ומצאו שני טליים מבוקרים בלשכת הטלאים (ירוש' ברכ' ד ז:).  — ואמר הפיטן: טוב ערה מנוצלת, עגלה גוי מפצלת, טלאיו סך כבחוצלת (יוצ' ב פסח, אפיק רנן).  איכה טרחת בטרחך לטרוף ביד זרים טלאיך, ולא זכרת יקר ידידות יושר אשר יחדת ליודעיך (קינ' לת"ב, איכה אצת).  טלאיך דופקים כים הומים, אנוסים חמוסים ביד אמים (סליח' ד' עשי"ת, אתה חלקי).  טְלָאַי ממכלה, גזורים עד תכלה, והייתי לאכלה, בפי מדהבה (סליח' מוס' יוה"כ, אני אני).  — ב) *שֵׁם מזל מהמזלות, Sternb. Widder; constel. belier; Aries : מאי עש א"ר יהודה וכו' זנב טלה (ברכ' נח:).  הלך (יעקב) בהרים וחצב שנים עשר אבנים והעמידן שורה וכתב על כל אחת ואחת שם שבטו ושם מזלו ושם ירחו היאך הוא על האבן האחת ראובן טלה ניסן וכן לכל אבן ואבן (סופרים כא ט).  וכולם משרתים לי"ב מזלות שהן כנגד י"ב חדשים ואלו הן טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה (פדר"א ו).  טלה אריה קשת פונים צפונה (ילקוט מ"א קפה).  חדש ניסן מנהגו מזל טלה ראש המזרות (אסף 9).  הנקודה אשר החמה נוטה ממנה לפאת צפון היא הנקראת ראש טלה ומסמנת ראש ימי הקיץ (ר"א בר"ח הנשיא, צוה"א א ד).  כשהיום והלילה שוים והיום מתחיל להוסיף על הלילה והחמה בעת ההיא בראש טלה על גוף גלגל השוה (הוא, העבור ב).  גלגל חמה עגול הוא וכו' ושנים עשר מזלות קבועים בו וזה סדרן טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה וכו' (רש"י ר"ה יא:).  טלה מזל אש זכר מתולדות היום מזרחי מזמן החום וכו' והוא מן המזלות הטובים המעודנים (ראב"ע, ראש' חכמ' ב).  והנה המחברת השניים העליונים במזל טלה היא בכל תשע מאות וששים שנה ושניהם סובבים ממזל התחברותם אל מזל תשיעי בכל כ' שנה (הוא, תשא לג כג).  והם המזלות ששמותם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים (רמב"ם יסוה"ת ג ו).  תקופת ניסן היא השעה והחלק שתכנס בו השמש בראש מזל טלה (הוא, קדוה"ח ט ג).  אם היתה השמש מחצי מזל דגים עד חצי מזל טלה תניח אמצע הירח כמות שהוא ואם תהיה השמש מחצי מזל טלה עד תחלת מזל תאומים תוסיף על אמצע הירח ט"ו חלקים (שם יד ה).  בעת שתחול השמש במזל סרטן יתגבר החום ובעת שיהיה במזל גדי תתגבר הקרה ובעת שתחול במזל טלה ובמזל מאזנים יהיה הזמן בינוני לא חם ולא קר (ספ' מוסר לר"י בן יהודה, אבות ב טז).  והחמה הוסיפה אורה ויגלה וחנתה במזל טלה (ר"י חריזי, תחכמ' ה).  ומזל טלה, בחבלי שכלי יתלה, וקרני השור, בלי עבות אקשור (שם כב).  ישמח אנוש בראות ערוגות גן צצו ושמש חנתה טלה (הוא, הענק ג).  ידמה בהתחבר זמן אליו כזאב אשר נחבר אלי טלה (שם).  ולפי שהשווי נבחר בכל דבר היה ראוי להניח טלה או מאזנים שראשיהם על השווי (מלמ' התלמיד', בוא).   בהגיע מרכז החמה עפ"י מסיבתה המזרחית לחנות נוכח ראש מזל טלה (יסו"ע לר"י ישראלי ב ו).  וכל החכמים בהסכמה מהם ראו לשום ראש מזל טלה ולקרוא אותו ראש המזלות (שם שם א).  שלפעמים המזלות עולים על האופק נזורים שור לפני טלה וטלה לפני דגים (נחמ' ונעים ה קז).  — ואמר המקונן: חשך השמש וירח קדר וכוכבים אספו נגהם, טלה ראשון צועק במר נפש על כי כבשיו לטבח הובלו, יללה השמיע שור במרומים על כי בכור שור שחו קרניו (ליל ת"ב, אז בחטאינו).  — והמשורר אמר: אל מעלה נשיאים, להחיות לב נדכאים, בטלה יראה לנו פלאים, ובזרועו יקבץ טלאים, בניסן יעלה אד והשקה, להשביע נפש שוקקה (רמב"ע, שמע"צ, אל חי).  מן הבתולה שם צדה יקח לו לדרך, כי סרטן ודג חיים נושאת בדלי מים, ובשר שור טלה וגדי תשקול במאזנים, ובנסעו ומצאו עקרב וארי בדרך, וימלטוהו מפיהם התאומים בקשת, כי הוא פה בארץ כאלהים בשמים (אדם, או"א, מחזה ה).