טָמַע

* 1, פ"י, — קל לא נמצא.

— נִפע', *נִטְמַע, — נִטְמַע בדבר, שקע בו, נבלע בו ונאבד, sich vermischen; être absorbé; be mixed up:  ארבעת אלפי עבדים היו לו לפשחור בן אימר וכולם נטמעו בכהונה (קדוש' ע:).  מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה (שם עא:).  משפחה שנטמעה נטמעה (שם).  איזהו אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל (כתוב' יד:).  לאחר שנמכר לעכו"ם אעפ"י שעבר ועשה שלא כהוגן מצוה לפדותו ולא יטמע בהם  (רמב"ם עבד' א ד).  שמעה שבתה המירה דתה ואמרה כיון שנטמעה בין הישמעאלים שיחזירו לה הממון (טוחו"מ רפג ז). אבל משפחה שנטמעה מחמת שלא נודע פסולם יניחה בכשרותה (רע"ב עדי' ח ז).

— הָפע', °הָטְמַע, יוּטמע: שלא יוטמעו בנכרים וילמדו ממעשיהם (רש"י גיט' מז.).

 — פֻע', °טֻמַּע, מְטֻמַּע: לברר ספק משפחות המטומעות מי נטמע ומי לא נטמע (רע"ב עדי' ח ז).

— הִתפ', הִטַּמַּע: קשים (הגרים) שמטמעים בישראל (תוספ' נדה יג:).



1 בארמ' טְמַע וטומעא.  בערב' שרש זה משמש במשמ' אחרת. 

חיפוש במילון: