1, ש"נ, מ"ר טְפָחוֹת, — במלאכת הבנין, דבר בראש גֹבה הכותל, ולא נתברר בדיוק מהותו, ואמרו שהוא זיז של אבן וכדומה בולט מהקיר ישימו עליו קורות התקרה, Kragstein; console: כל אלה אבנים יקרת כמדות גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הַטְּפָחוֹת2 ומחוץ עד החצר הגדולה (מ"א ז ט).
1 אין בעלי השרשים מודים בשם מיוחד זה, ועי' הערה לקמן.
2 הניחו רוב הקדמונ' והאחרונים כי זהו מ"ר מן טפח. ת"י: בפושכיא, שהוא תרגום של טפח. ריב"ג אמר: פתפשירה ענדי מן אלאשאש אלי אלחיטאן קיאשא בקולה פי בית אלת'אני ויבן וכו' מן הקרקע ועד הקירות. ובעבר': פרושו אצלי מן היסוד עד הכותלים בהקשה לאמרו בבית השני ויבן וכו' מן הקרקע ועד הקירות. ע"כ. והוסיף רד"ק: מן היסוד ועד הכותל למעלה שהיה בנוי במדת הטפח. ע"כ. ואמר ר"י אברבנאל: וממסד עד הטפחות ר"ל מן היסוד עד שמי הקורה ונקראו טפחות לפי שבטור העליון מהכותל אשר עליו תושם התקרה יוציאו האבנים יותר מהשאר כמדת טפח לתפארת המלאכה וישימו אותם נוספות מבפנים וזה מבואר בבנינים היפים והשלמים. ע"כ. אך כל זה דחוק, שהעקר הרצוי במלה זו כאן לעומת מסד, אם פרושו הוא יסוד, הוא העליון של הכותל, וזה לא נאמר בטפחות אם זה מ"ר מן טפח. ולכן יותר נראה כדעת החדשים שזו מלה מיוחדה במלאכת הבנין, וכבר הביאו קצת החכמים דמיון לזה את המלה טפת שבאה במכתבי עמרנה במקומות אחדים בנוגע לבנין, אך יש מפקפקים בשרש מלה זו וסוברים שהיא מהכפולים והוא כמו טף דומה לדף. והיותר נאות לפי הענין הוא זיזי האבנים הבולטים מן הקיר למעלה שעליהם סמוכות קורות התקרה.