טִפְטוּף

°, ש"ז, — שה"פ מן *טִפְטֵף: טפטוף השתן יורה על חולשת הכח המחזק אשר לאברי השתן (המפרש לפרקי אבוקרט ה נח). — ובהשאלה: לפי קוצר לשוני ודעתי אכתוב בזה מעט מזער מה ששאבתי מטפטוף מטרו (של הרמב"ם) ואאיר להמון עמי באור נפשי ההולכת לאורו (רס"ע אבן דנאן, ע"ד האנוסים). שאותו המועט המטפטף מספירת בינה אינו בא דרך הצנורות לספירת המלכות שהרי נתקלקלו כל הצנורות ונמצאת ספירת המלכות יבשה ואותו הטפטוף המועט מטפטף לכאן ולכאן (שערי אורה לר"מ ג'יקטיליה). — ואמר הפיטן: טפש עוד מדון מגרה, טפטופי אשר לא ימרה, טימוסי יוני החי יקרא (שבת א' חנכה, אודך)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים