* 1, ש"ז, מ"ר טְפִיחִים, — מין פול: אוכלין על הטפיחין2 ועל הדופרא (שבי' ט ד). גריס של פול וגריס של טפיח הרי אלו מין אחד (תוספתא תרומ' ו יא).
1 לא נתברר מקורו ומשמ' בדיוק, בערב' אולי טחפ طحف, ועי' הערה לקמן.
2 במשנ' שבירוש' טפחין. והביא הערוך בשם אחיו ר' דניאל פרוש תמוה: מה שמשימין העופות בטפיחין שהן כלי חרס הבנויין בכותלים לקנן בהם העופות וי"מ אוכלין על הטפיחים על מה שבין העשבים. ע"כ. ורמב"ם אמר: וטפיחים קבוץ טפיח והם הגרגרים הקשים ממיני התבואה והקטנית שאינם נזרעים אבל צומחין מכח הארץ וישארו בארץ ימים רבים לרוב יבשותם וחוזקתם. ע"כ. והנה מהתוספתא המובאה כאן נראה בפרוש שהוא מין קטניות, אך דבר תמוה הוא שלא הובאה תוספתא זו בערוך ולא הזכירה גם הרמב"ם. ורה"ג בתשובותיו תשו' הגא', הרכבי רכב אמר כי טפיח הוא מין ממיני עשבים, והביא סעד לזה את המשנה פקקו את המאור בטפיח, שלפי דעתו גם שם הכונה למין עשבים. והנה בלשון ערב' יש השם טחפ طحف שנזכר בהערה הקודמת, והביא לשאן אלערב בשם אלאזהרי ואללית: אלטחפ חב יכונ באלימנ יטבח' קאל אלאזהרי הוא אלטהפ באלהא, ע"כ. ובעבר': טחפ הוא גרגר יהיה בתימן ויבושל ואמר אלאזהרי טחף הוא טהף בהא. ובערך טהפ אמר: אלטהפ נבת יֹשבה אלדח'נ אלא אנהו ארק מנה ואלטפ וכו' אבנ אלאעראבי אלטהפ אלד'רה וכו' ואלטהפ בשׂכונ אלהא' עשבה חג'אזיה ד'את ע'צנה וורק כאנה ורק אלקצב ומנבתה אלצחרא' ומתונ אלארצ' ות'מרתהא חב פי אכמאמ המרא'. ע"כ. ובמחיט אלמחיט: אלטהפ עשב צעיפ לה חב יוכל כּי אלמג'הדה. מכל זה נראה כי יש מין ירק או זרעון ששמו בערב' דומה להשם טפח או טפיח. אך בכ"ז לא נתברר לאיזה מין היתה הכונה בשם הזה.