א. טְפִיפָה
°, ש"נ, — שה"פ מן טָפַף: גגות טפופות שבנויות בנין משווה שאין בו תוספה ולא גרעון זה מזה מן כי לשון טפיפה (תשו' הגא', הרכבי נו). נמצאת מדתם מחוקה מטפיפתה וטוב היה להם להיות מדתם טפופה (רש"י שבת קנז:).
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.