עָרַד
*, פ"י, — כמו טרד, גרש, verjagen; chasser; drive away: ויולד לחנוך את עירד וגומר אריב"ל כולן לשון מרדות הן עירד עורדן אני מן העולם מחויאל מוחן אני מן העולם (מד"ר בראש' כג). — ובסהמ"א: ועושין מחיצה בין השדה ליער בשביל שאם יצאו חיות ערודין מן היער כדי שירעו באותה הרחקה שיש מן המחיצה ליער (רגמ"ה ב"ב לו.).