פ"ע, עת' יִטְרַח, —  קל לא נמצא במקרא.

—  הִפע', הִטְרִיחַ, —  א) הִטְרִיחַ דבר בדבר, הכביד אותו, טענו, מלא אותו, את הענן במים וכדומה, belasten; charger; to load: מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק אף ברי יַטְרִיחַ עב יפיץ ענן אורו (איוב לז י-יא).  —  ואמר הפיטן: יה בשלישי הטריח ברי, הדשיא דשאים והפריא, עץ עשה פרי (יוצ' שבה"ג, אאמיר).  יום אור בהיר או עת זמיר, יד עמל לא יניח, לא ירח יקר מזהיר, יגון מלב מקשיח, דלף טורד ביום סגריר, את שש בלתי יטריח (ר"י הלוי, מאורה, יום אור).  —  ב) *הִטְרִיחַ את פלוני והִטְרִיחַ על פלוני, במשמ' נתן עליו טֹרַח לעסוק בדבר, belästigen; déranger, accabler; tramb, weary:  מנין לזקן שלא יטריח (את זולתו לקום לפניו) ת"ל זקן ויראת מאלהיך (ספרא קדוש' יט ז).  אמר לו המלך הואיל ולא היית יכול להעשות אפוטרופוס למה הטרחתני כל הטורח הזה (מכי' שמות ב א).  בדין היה שיהו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום ומפני מה אין קורי' אותם שלא להטריח על הציבור (ירוש' ברכ' א ג ג).  חולה מאונס אין מטריחין עליו (לטבול) (שם ג ו ג).  לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילין רבי אבהו בשם ר"י בר"ח (אומר זה דוקא) לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו (שם ח יב.).  הטריחו על בעל הבית שתהא הוצאה שלו מפני הסכנה (שם פאה ד יח.).  שאין מטריחין על הציבור יותר מדאי (שם תענ' א סד ד).  לאחר שסרחו (ישראל) אמר הקב"ה אני אמרתי יהיו כמלאכי השרת עכשיו אני מטריח אותם שלש פרסאות (יומ' עה:).  לא דיין לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהן (שבת קמה:).  אתה הטרחת את קונך להוציא תאינה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו (תענ' כד.).  רבו עונותיו תכפוהו במקור נדפס "תקפוהו" אבליו הטריח רבותיו (מו"ק כח:).  לא הטריחו רבנן באבדה יותר מדאי (ב"מ כח.).  אמר הקב"ה לא דיין לרשעים (הנואפים) שעושין סלע שלי פומבי אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כורחי (ע"ז נד:).  שלחתי לכם שלשה שלוחין משה אהרן ומרים שמא אכלו מכם שמא שתו מכם שמא הטריחו עליכם כלום (מד"ר ויקר' כז).  אמר יהושע וכי בשביל הגרים הללו אנו מטריחים על הצבור (שם במד' ח).  א"ר אבא הכהן בר פפא כשהייתי רואה סיעה של בני אדם הייתי הולך בדרך אחרת שלא להטריח עליהן שלא יהיו רואין ועומדים מלפני (שם טו).  כשסרח (בן המלך פעם) רביעית נתרשלו ידי אוהבו של מלך אמר כמה פעמים אטריח את המלך אף כאן וכו' במחלוקתו של קרח אמר (משה) כמה אוכל להטריח את המקום (שם יח).  שמא הטרחתיך עליהם להביא לפני מהבהמה שאינה ברשותך (שם כ).  כנגד ג' פעמים שדוחין את הגר ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו (שם רות, שבנה בנותי).  לא דיינו צרותיו של המן אלא שאתם מטריחין עלינו לעשות שני הימים האלה (שם, והנה בועז).  שיטין הרבה יש למקרא הזה אלא בשביל שלא להטריח (תנחומא אמור ז).  הספינה של אוהבך תפוסה ולא הטריח עליה לפנותה (פסיק' רבתי מב).  כיון שראתה נעמי שקיבלה והטריחה עליה בבכיה גדולה נתגלגלו רחמיה והטריחה עליה וקבלתה (מד"ז רות, שובנה).  בא אחד אלי והטריח עלי עד שלש פעמים (שם).  למלך שהיתה לו מרגלית אחת בא בנו ואמר לו תן אותה לי אמר לו אינה שלך הטריח עליו ונתנה לו (מדר' תהל' כח).  עד שהטריחו עצמם למנות הפסוקים ואשר יתקבצו בהם אותיות אלפא ביתא (הקד' הרקמה).  אנשי דורנו זה אינם מיגעים מחשבותם ואינם מטריחים על נפשותם בעמידה על סודות הספרים האלה (שם, שער ל).  כי האדם כשהוא יודע בחבירו שהוא מרחם וחומל עליו יבטח בו ותנוח נפשו עליו בכל מה שיטריחהו מעניניו (חו"ה, הבטחון ב).  מפני שהטריח את שכלו ומחשבתו בעבור שלא היתה בידו קבלה ממי שיאמין בהגדתו (כוזרי א סה).  אמר הקב"ה מה אני מטריח על בני כל זאת לצור על כל עיר ועיר (רש"י במד' כא כג).  הנערים אשר יצאו עמי הטרחתים לרוץ לפני אל מקום פלוני (הוא, ש"א כא ג).  התעסקו והטריחו נפשם שלשה ימים להגיד החידה ולא יכולו (ראב"ע, סוף צחות).  ואין גוללין ס"ת בציבור מפני טורח הציבור שלא יטריח עליהם להיותן עומדין עד שיגלול ס"ת (רמב"ם תפל' יב כג).  ואפילו באו בסוף החדש מאיימין עליהם איום גדול ומטריפים אותם בשאלות ומטריחין עליהן בבדיקות (הוא, קדוה"ח ג טו).  הטרחתני להוציא חלאתה ממנה שהייתי מחדש ומביא עליה במצור צרות יום יום הלוך וקשה אולי תשוב ולא שבה (ר"א מבלגנצי, יחזק' כד יב).  — °והִטְרִיחַ כלפי פלוני:  ולא יחשבך הוא יתברך למטריח כלפי מעלה חלילה להיות בוש מנשוא פניך אליו (ר"מ אלשיך, איוב כב כו).  — והִטְרִיחַ דבר לא בע"ח, במשמ' הכביד עליו, הוגיעו:  וכבר הזהיר הרב המורה מהטריח העיון בכל מה שבא במשל אבל שיסתכל האדם בכונת המשל (מלמ' התלמיד', בראש').  ויסירו מעצמם הטרחים אשר יטריחו החושים (מג"א לרשב"צ דורן, ח"י ד).  — ופ"ע:  אמר משה לישראל כי יהיה להם דבר בא אלי ואני לא עשיתי כן אלא אני מטריח והולך אצלם (תנחומא קרח יט).  — קל, *טָרַח, לקח על עצמו טֹרַח, יגע, השתדל:  אורח רע מהו אומר וכי מה אכלתי משל בעל הבית וכו' וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו אבל אורח טוב מהו אומר וכו' כמה טורח טרח לפני כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי (ירוש' ברכ' ט יג גא).  לפי שאין אדם טורח לגבל טיט לעשות פי כור (שבת עח.).  שאין אדם טורח לשרות סממנין לצבוע בהן דוגמא (שם צ.).  שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה ג' ימים (כתוב' ב.).  שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה (יבמ' קז.).  מכל טורח שטרח בו (חזקיהו במנשה) ומכל עמל שעמל בו לא העלהו למוטב אלא ייסורין (סנה' קא:).  מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת (ע"ז ג.).  אדם צריך לטרוח ולבקש יציאות ביתו (מד"ר בראש' סד).  יששכר היה עוסק בתורה וזבולן היה עוסק בפרקמטיא והיה טורח זבולן ונותן לתוך פיו של יששכר (שם במד' יג).  כבר טרחו בזה השינוי ששינה אביי הרבה מן החכמים ולא שמעתי מהם כלום ולא מצאתי בו לאחד מן הגאונים פירוש אבל טרחתי על שינויו ומצאתי וכו' (ר"נ גאון, שבת מז.).  שבעל הכימיאה אם יודע ענינו תהיה סיבת מותו מפני מה שהוא משתדל וטורח בו הפך הנהגת העולם (חו"ה, הבטחון א).  וכן תהיה למצותיו ואזהרותיו מעלה בלבך כפי זה והשתדלך וטרחך בעניניו (שם, סוף הבחינ').  ומנכין לו בכל זמן טורח שהיה טורח במכירתה (רמב"ם שכיר' ג ג).  ואפילו אמר אני אסתור כל הכותל ואבנה אותו לך חדש ואעשה בו חלונות למעלה ואשכור לך בית שתדור בו עד שאבנה יכול לעכב עליו ואומר לו אין רצוני שאטרח ממקום למקום (הוא, שכנ' ז ח).  היא הגביהתם (את הספרים) ונתנתם לי וטרחתי בשבילה ונתתים לאביה (תשו' הרא"ש קא ח).  כמה טורח האדם אחר הממון (טוחו"מ לח כה).  — וצווי °טְרַח:  על כן מהר להציל את נפשך והעזר באלהים לדחותו מעלים וטרח והשתדל תאור באור החכמה ותראה אמתת הדברים בעין לבך (חו"ה, חשב' הנפ' ג).  השתדל בעניני עולמך וטרח בהם (שם, יחוד המעש' ה).  ראה הטרח אשר טרחתי בעבורך וקח האמת ממי שאמרו וטרח בו להביאו הנה בגבול זה הקטן אשר נעשה בו נס (ר"י פרובינצלו, שו"ת בלמוד החכמ').  — ואמר הפיטן:  איכה טרחת בטרחך לטרוף ביד זרים טלאיך, ולא זכרת יקר ידידות יושר אשר יחדת ליודעיך (ר"א קליר, קינ' לת"ב, איכה אצת).  יתומים חומסים ולא חומלים, טורחים להשיג גבול עולים, חוטפים עניים ודלים (הוא, א שבוע', אתו מצות).  ושמר (אברהם) תורות ובמצות טרח, וגבר כצאת השמש מן המזרח (יוצ' ב' שבוע', בשורי מעשהו).  חשה למהר ביאת שבת, טורחת כל מששה לשבת, יושבת וממתנת עד כלות שבת (הושע', אום נצורה).  — ופָעוּל, °טָרוּחַ, טְרוּחָה:  קוצפתי ואהי טרוחה, רוחקתי מבית המנוחה, שמשי מתי תזריחה, ה' שמעה ה' סלחה (סמא"צ, מעריב יוה"כ, בשם אלהי).  הטה אזנך ושמע נא והושענא, נפשות הטרוחות במאמרי תחנה (הושע' להושע"ר, האל למושעות).  — ובמשמ' עָסוּק וטרוד, גם בדברים לא בע"ח:  טוב לקרר רוב חום הקדחת וכו' לא בזמן שהטבע טרוח להוציא זיעה וכיוצא מתנועות אחרות המועילות (אוצה"ח לר"י צהלון ב ט יב).  אין זה (ההתעלפות) מחמת כליון וחסרון כחות אלא שהן (הרגלים וכדומה) טרוחות כנושא משא ואין למנוע מהקיז דם מטעם זה (שם ט א יא).

—  פִע', *טֵרַח, מְטָרֵחַ, —  כמו קל בנחץ הפעולה:  לבעל הבית שהיו לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע על איזו מהן הוא מטרח לא על אותה שכחה יפה (מד"ר שה"ש, דודי לי).

—  פֻע', °טֹרַח, —  שטרחו אותו:  כרמל ובשן כמו אילים, יחד תבור וכל תלולים, טֹרָחוּ בגבה ונמצאו פסולים, חי רם רואה שפלים, זה סיני כדך לא הכלים (ר"א קליר, יוצר א שבוע', אתו מצות).

—  נִפע', °נִטְרַח:  עת בא אתוי נהרים אשר זרח ממזרח, העלט באפל ובעשור נטרח, וכבוד ה' עליך זרח (שבת ב אחה"פ, אימתי).  והגסות הוא גדול האדם באורך ברוחב ובעומק ותהיינה תנועותיו עם זה בלתי נטרחות ויהיה גסותו אין סבתו שמן (נופ' צופ' ב יה).

—  הָפע', °הֻטְרַח, הוטרח, —  שהטריחו אותו:  פח אם הוטרח, פרחיו למרח, פלולו יצרח, בעדם יזכור (ר"א קליר, מוס' א רה, זכר תחלת).  שלא היתה לה חיבת ביאה ולא ירע בעיני הנשים אם הוטרחה זו (רש"י כתוב' צז:).  כל הנמצאים יבקשו תכליתם בתנועה אצלו והיא התנועה אשר יבקשו בה ותכליתם אשר בעבורה נמצאו וזה לכל הנמצאים בטבע ולאדם ברצון וע"כ היה מוטרח מבין שאר הנמצאים ומצוה (מורה המורה א סט).