טֹרַח

 ש"ז, בכנ' טָרְחֲכֶם, — משא כבד, ובהשאלה בדברים מפשטים מה שקשה לאדם לסבל, Last, Beschwerde; charge; burden: חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לָטֹרַח נלאיתי נשא (ישע' א יד).  איכה אשא לבדי טָרְחֲכֶם ומשאכם וריבכם (דבר' א יב).  — ובתו"מ, קצת במשמ' יגיעה: אין נושאין נשים במועד וכו' מפני הטורח (ירוש' מו"ק א פ ד).  מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה (שם פסח' י לז ד).  בקשו לקבוע פרשת בלק בק"ש ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור (ברכ' יב:).  מפני טורח הדרך אירע קרי לרבי (שבת קכז:).  כלום יש סעודה בלא טורח (שם קנג.).   שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח (ערוב' מג:).  כל טורח הצבור עליו (מד"ר שמות כז).  אמר לו משה רבי טורח זה למה (תנחומא ואתחנן ו).  צריך לנכות כדי הטורח של חצי הדרך (רמב"ם שכיר' ה ג).  ואיננו נעלם מאחד מאנשי החכמה עצם הטרח אשר ימצאני בחבור הזה (הקד' הרקמה).  כי זה היה מכיר בהמתו שאינה יכולה לסבול טורח חרישות הר (טוחו"מ, שוכר שט ג, בשם הרא"ש).  — וגם על דברים לא בע"ח:  ולא יאכל הרבה ואפילו ממאכלות המהנין הגוף מפני שהוא טורח על האצטומכא ואינה יכולה לסובלו ומזיק אותה (ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב טז).  — וכמו השתדלות: ואם נתן לו דבר ואמר לו זה יהיה לשכר טורחך וטול מחצה בשכר ובהפסד נוטל (הלכ' פסוק', רבית).  — ואמר החכם: הטורח בחכמה ובמוסר מקנה העטרות והנזרים יעשו העטרות מזהב הלשון המדברת (מבח' הפנינ' לרשב"ג, החכמה).  מי שהשלים טרחו עליך ומנע ממך טובו אל תאמין באהבתו (שם, האהבה).  — ומ"ר: שכן גזר הקב"ה על בני האדם לתת להם מתנותיו הטובות רק ע"י סבות ועלילות וטרחים (הקד' פי' ספ' יציר' לר"י ברצלוני).  המאכלים הרעים והמשתה הרע והתנועות והטרחים והשינה והקיצה כלם פועלים בו (כוזרי ב לח).  להקל העבודות והטורחים וכל מה שאפשר שתדמה בקצתם שיש בו צער או טורח גדול (ר"ש א"ת, מו"נ ג מז).  ויסירו מעצמם הטרחים אשר יטריחו החושים (מג"א לרשב"צ דורן, חלק יעקב ד).  כי אחר שיגע (האדם) כמה יגיעות וטרח כמה טרחים בעולמו והגיע זמן שעשה פרי וחביב עליו ראשית פריו כבבת עינו מיד נותנו להקב"ה (ס' החינוך, בוא יח).  ולמה יהיה זה שמי שאינו הגון יבואו לו בלא טרחים ובלא צער אשה כחפצו ולצדיק בכמה טרחים וכו' ויש צדיק במקום שחפץ לא יקח אלא באשר לא חפץ יקח בטרחים ובצער (ספ' חסידים, תתשלג).  אחד הלך לפדות שבוים וכו' וכשהגיע שם בטרחים גדולים לא הספיק לבא לשם עד שבא אחד ופדאם בלא טורח (שם תתתתעג).  — ואמר הפיטן: חתולה למכה יעל בעת ימלוך, טורח מלכיות עובדי משכיות, טמאו חמד שכיות, בגאוה למלוך (מוס' א ר"ה, אנסיכה).  חזיז לארבעים שנה לפקדה יטל, טרח מטרות עוז עד עתה לא הטל (תפל' טל, אאגרה).  טרח עול סובלת, ולא נכזבה תוחלת (שבת חוהמ"פ, אהוביך).  יזמו לרדוף ולהסיר כתר, טרח עבודה ונצול  חתר, חזקה להוסיף שבועת בתר (יוצ' ז' פסח, תרגלת).  — °חכמת הַטֹּרַח, כמו חכמת השמושיות, חשבון, תשברת וכו': וזה מחכמת המוציקי והוא המעולה שבארבעה חכמת הטורח1 וסופם (פי' ספ' יציר' לר"י ישראלי).  וכשתחתך מן הגלגל בשעור שתות רביעי וכו' וזאת ההחתכה היא הנקראת אצל בני חכמת הטורח דרגה (פי' יציר' מיוח' לריב"ן). 



1 והעיר הרב זקש (כרם חמד ח 65) ואמר: והאמת שפירוש בני חכמת הטורח הוא בעלי חכמת השימושיות.

חיפוש במילון: