°1, ש"ז, — שה"פ מן טִשְׁטֵשׁ: שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת בין בעיקר הכתיבה בין בנקב בין בקרע בין בטשטוש (רמב"ם ס"ת י א). וצריך שלא יהיה שום טשטוש ולכלוך בגט (ר"א מלוניל, אורח' חיים ב, גיט'). ושלא יהיה שום טשטוש בגט על המחק (התרומה, גיט' קיו). כי יש בנוסח הטענות המקויימות טשטושין ומחקין הרבה אני מצאתי עיקר הטענות והתשובות שהדין תלוי בהם בלא טשטוש ומחק (שו"ת הרא"ש קז ו). ס"ת אחד הנלקט לפי הנראה מב' או ג' ספרי תורה ישנים שהעבירו עליהם הקולמוס והדיו לתקן טשטושו (שמש צדק', יו"ד נב). ואשר נפקד שמו הוא מפני טשטוש החתימה ולא יכולתי להעתיקו (מוסד' תבל, התנצלת המחב'). — ואמר המליץ: עדים נייר ודיו עלי עלי יפיו גם אין כתמים בו וטשטושים, גם הפסוקים בו מנוקדים כלם כדין נרפים ונדגשים (חרוזי ר"א בחור, בסוף שרשי רד"ק).
1 כך גם בארמ'. מטיט היון ת"י מסנן טשטושא. יהמו יחמרו מימיו, מתגרשין ומטשטשין מוחי. פני חמרמרו מני בכי אפי מטשטשין מן בכותא.