טָרַק
*, פ"י, — דפק וחבט, וכמו טרף, ערבב משקה מלמעלה למטה: אמר ריב"ל לא שנו (שהארס של נחש צף למעלה על המשקה) אלא שלא טרקו אבל טרקו אסור (ב"ק קיה:). — ובמשמ' הראשנה, ואמר הפיטן: תהומות כסו כנכנסו טָרַקְתָּ 1 כוֵי גליך, ירית חץ בנץ החזר גלגליך (שבת א אחה"פ, ויושע אור).
— פִע', °טֵרֵק, — כמו קל: טפה הגליד, טפוחים הפליד, טֵרֵק 2 והקליד, טוען ומוליד (ר"מ בר"ש נהוראי, שר"ח, אילת השחר).
— הִפע', °הִטְרִיק: (כששופך אותו) מחבית למסננת מטריק ומתבלבל הארס עם היין ויוצא דרך המסננת לכלי (רש"י ב"ק קטו:).
1 כך מנוק', בקל, ובמחזור' אחרים טֵרקת בפִעל.
2 כך מנוקד, ואולי הוא כמו"כ קל.