טָרַק

*, פ"י, —  דפק וחבט, וכמו טרף, ערבב משקה מלמעלה למטה:  אמר ריב"ל לא שנו (שהארס של נחש צף למעלה על המשקה) אלא שלא טרקו אבל טרקו אסור (ב"ק קיה:). — ובמשמ' הראשנה, ואמר הפיטן:  תהומות כסו כנכנסו טָרַקְתָּ 1 כוֵי גליך, ירית חץ בנץ החזר גלגליך (שבת א אחה"פ, ויושע אור).

— פִע', °טֵרֵק, —  כמו קל:  טפה הגליד, טפוחים הפליד, טֵרֵק 2  והקליד, טוען ומוליד (ר"מ בר"ש נהוראי, שר"ח, אילת השחר).

— הִפע', °הִטְרִיק:  (כששופך אותו) מחבית למסננת מטריק ומתבלבל הארס עם היין ויוצא דרך המסננת לכלי (רש"י ב"ק קטו:).



1 כך מנוק', בקל, ובמחזור' אחרים טֵרקת בפִעל.

2 כך מנוקד, ואולי הוא כמו"כ קל.

חיפוש במילון: