א. יָאַל

קל לא נמצא.

— נִפע', נוֹאַל, נוֹאַלְנוּ, נוֹאֲלוּ, נֹאָלוּ במקום נוֹאָלוּ, עת'  אֶוָאֵל 1, יִוָּאֵל, הִוָּאֵל, צווי הִוָּאֵל, — עשה מעשה שטות, töricht handeln; se conduire sotement; be foolish: ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נוֹאַלְנוּ (במה שדברנו בך) ואשר חטאנו (במד' יב יא). ואני אמרתי אך דלים הם נוֹאֲלוּ כי לא ידעו דרך יי' (ירמ' ה ד).  — ונשאר בלי דעת: אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יי' צבאות על מצרים נוֹאֲלוּ שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה (ישע' יט יב-יג).  חרב אל הבדים וְנֹאָלוּ חרב אל גבוריה וחתו (ירמ' נ לו).  — ואמר בן סירא: יש חכם לרבים נחכם ולנפשו הוא נואל (ב"ס גני' לז יט).  — ואמר המשורר: מה נואלו האומרים טב לחלום איך שכחו ולא זכרו, כן הוא כדבריכם אבל הוא מאשר שוא דברו לאיש ולא נפתרו (רמב"ע, מחאצ'רה 145, בשם רשב"ג).  — ובמשמ' °נִשְׁתַּבֵּשׁ: כולל פתרון כל הדברים העמוקים והתר כל הספקות הקשות אשר נואלו בהם דעות כל הפלוסופים (מזות קשה לר"י ערמאה ה). 



1 ר"י חיוג ורד"ק.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים