, ש"ז, מ"ר יְבָמִים, — אחי בעל האשה, Schwager (Bruder d. Ehemanes); beau frère (frère du mari): husbands brother : כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יְבָמָהּ יבא עליה ולקחה לו לאשה וכו' והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל ואם לא יחפץ האיש וכו' ואמרה (האלמנה) מאן יְבָמִי להקים לאחיו שם בישראל (דבר' כה ה=ז).  בו ביום נמצאת אלישבע בת עמינדב יתירה על  ישראל ארבע שמחות ואבל אחד יבמה מלך ובעלה כהן גדול אחיה נשיא ובניה סגני כהונה (סעו"ר ז).  — ובתו"מ:  וגם בסהמ"א בפרט אחי הבעל המת: שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין (יבמ' ג ט).  יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן (שם ט א).  נתייבמו ומתו  היבמין אסורות להנשא ר"א אומר הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם (שם יו ב).  שתי יבמות ליבם אחד נתן גט לזו וחזר ונתן גט לזו (תוספתא שם ז ב).  היבמה שחלץ לה יבמה בתוך שלשה חדשים וכו' שלשה חדשים שאמרו לאחר מיתת בעלה ולא מאחר חליצת יבמה וכו' לאחר שלשה חדשים אינה ניזונת לא משל בעלה ולא משל יבמה אם עמד יבמה בבית דין וברח ניזונת מנכסיו (שם ו ז).  וכן שני יבמין ליבמה אחת (שם ז ב).  ג' חדשים שאמרו משעת מיתת הבעל ולא משעת חליצת היבם (גמ' שם יב.).  שהיה משה רבנו יושב ודורש בפרשת יבמין (ב"בקיט:).  ומשום הכי הרגילו היבמין להרחיק הייבום ולידבק בחליצה (שו"ת בנימין זאב עח).  — *שומרת יָבָם, אשה אלמנה שממתנת עד שיגדל הַיָּבָם שלה: שומרת יבם שנפלו לה נכסים (יבמ' ד ג).  שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה (שם ט).  שומרת יבם לכהן ןכן בת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר (שם ט ד).  ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה (סוט' ד א).  מעשה ברופא אחד שהיה הולך למדינת הים והיתה לו שומרת יבם ולו אח קטן וכו' (תוספתא יבמ' ו ח).  אמר רב שומרת יבם שמתה מותר באמה (גמ' שם יז:).