— קל לא נמצא.

— הִפע', הוֹבִיל, יוֹבִיל, יוֹבִילוּ, יוֹבִלוּן, יוֹבִילֵנִי, אוֹבִילֵם, יֹבִלוּהָ, — הוֹלִיךְ, הנהיג, עשה שילך, führen; conduire; to lead: בבכי יבאו ובתחנונים אוֹבִילֵם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה (ירמ' לא ח).  מי יוֹבִלֵנִי עיר מצור מי נחני עד אדום (תהל' ס יא).  —  והרגלַים הוֹבִילו: הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יֹבִלוּהָ רגליה מרחוק לגור (ישע' כג ז).  — ובמשמ' הֵבִיא ביחס לדבר לא בע"ח: מהיכלך על ירושלם לך יוֹבִילוּ מלכים שי (תהל' סח ל).  נדרו ושלמו ליי' אלהיכם כל סביביו יֹבִילוּ שי למורא (שם עו יב).  מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יוֹבִלוּן1 מנחתי (יצפנ' ג י).  — ובהשאלה, °הוֹבִיל במשמ' גרם, הוֹבִיל לידי כך, גרם שיקרה כך: והנה יוביל (שבר העקב) למקרים גדולים מקדחת וערבוב שכל (קאנון ד ה ג יח). 

— הָפע', הוּבַל, עת' אוּבַל, יוּבַל, — שהובילו אותו: ואני ככבש אלוף יוּבַל לטבוח (ירמ' יא יט).  כשה לטבח יוּבָל וכרחל לפני גזזיה נאלמה (ישע' נג ז).  כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אוּבָל (איוב י יט).  והוא לקברות יוּבָל ועל גדיש ישקוד (שם כא לב).  כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יוּבָלוּ (שם ל).  לרקמות תּוּבָל למלך בתלות אחריה רעותיה מובאות לך תּוּבַלְנָה בשמחת וגיל תבואינה בהיכל מלך (תהל' מה יה=יו).  כי בשמחה תצאו ובשלום תּוּבָלוּן ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה (ישע' נה יב).  — ודברים לא בע"ח: גם אותו לאשור יוּבָל מנחה למלך ירב (הוש' י ו).  וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יוּבָל (שם יב ב).  בעת ההיא יוּבַל שי ליי' צבאות (ישע' יח ז).