*, ש"נ, —  כמו יַבֶּלֶת:  הגע עצמך שנולדה לו יבולת הרי אינו ראוי לחותכה בשבת (ירוש' פסח' ו לג ג).  יבולת ראויה ליחתך מאתמול (שם). —  ובצמח:  מעבירין את היבולת מפרקין בעלין (ירוש' שבי' ב  לג ד).  ולא יחתוך היבולת מן האילנות ולא יפרק העלין והבדים היבשים (רמב"ם שמיט' א ה). — וגם °בבגד, על פני ארג:  הלוקט יבולת שעל גבי בגדים בידו כגון אלו היבולות שבכלי צמר חייב משום מכה בפטיש (הוא, שבת י יח).