1, ש"נ, כנ' יְבִמְתּוֹ, יְבִמְתֶּךָ, — אשת אחיו: ואם לא יחפץ האיש לקחת את יְבִמְתּוֹ ועלתה יְבִמְתּוֹ השערה אל הזקנים (דבר' כה ז). ונגשה יְבִמְתּוֹ אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו (שם ט). — ואשת אחי הבעל: ותאמר (נעמי אל רות) הנה שבה יְבִמְתֵּךְ (ערפה) אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יְבִמְתֵּךְ (רות א יה). אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתיבמת כיצד בתו מאנוסתו נשואה לאחיו ולה אחות מאם ומאיש אחר נשואה לאחיו השני (תוספתא יבמ' ג ב).
1 אמר ריב"ג: ושמוהו (את החירק) במקום הפתח במלת וגלגליו כסופה, והתגדלתי והתקדשתי, ואך את דמכם, יבמתו, שבה יבמתך (במקום יבַמתך כמו עטַרתך). ע"כ. וכך רד"ק שם בפרוש: בהמת יְבֶמֶת ואם לא נמצאו חבורם אל הכנויים יוכיח בהמתך בהמתם יְבִמְתּו יְבִמְתֶּךָ כי אם היו מחוברים מן בהמה יבמה היתה התו רפה. ע"כ. והחדשים הסכימו כי תחלת יבמתך הוא יְבָמָה, ונטתה כמו יבמת מפני פעולת אותיות השפתים במ (Kö. II, 171).