יַבְרוּחַ
* 1, ש"ז, מ"ר יַבְרוּחִים, — כמו דוּדַי, דוּדָאִים: וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים ר"ח בר אבא אמר יברוחין ר' יצחק אמר שעורין (מד"ר בראש' עב).
1 בארמ' יברוחא: וההן דקרא על יברוחא אסור (ירוש' ערוב' ל כו ג). ומ"ר: מאי דודאים אמר רב יברוחי לוי אמר סיגלי (בבלי שם צט:).