יְבֵשׁוּת

°, ש"נ, — כמו יֹבֶשׁ, הסגולה להיות יָבֵשׁ: ובעבור שהיאור רחוק על כן אין שם ליחה ותגבר בו היבשות (ראב"ע שמות ג א).  וטבע מוחו במעט רטיבות נוטה לקצת היבשות זה האדם ממהר לשמוע וקשה לאבד (ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב טז).  אין היבשות תלוי בשנים עשר חדש (תוס' סוכ' כט:).  ומהתנגבותם (של הצמחים) וכחישותם ויבשותם ומיעוט נעימותם בארץ (שער השמים ג א). — ובהשאלה יבשות היד, שנפסק כחה להנוע  וכדומה: אם קריעת המזבח ושפיכת הדשן ואם יבשות ידו ואם רפואתו בתפלת איש האלקים (ר"י אברבנאל, מ"א יג לג)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים