— קל לא נהוג.

— הִפע', הוֹדֶה, הוֹדִינוּ, אוֹדֶה, יוֹדֶה, יוֹדוּ, יוֹדְךָ, יוֹדֶךָּ, תּוֹדֶךָּ, יְהוֹדֶנּוּ, יוֹדֻךָ, — הודֶה את פלוני, הלל ושבח אותו בשביל דבר טוב שעשה, loben, preisen; louer; to preise: ותאמר הפעם אוֹדֶה את יי' בראש' כט לה. יי' אלהי אתה ארוממך אוֹדֶה שמך כי עשית פלא ישע' כה א.  ושבו אליך וְהוֹדוּ את שמך מ"א ח לג. קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הוֹדוּ את יי' צבאות כי טוב יי' כי לעולם חסדו ירמ' לג יא. אוֹדֶה יי' בצדקו ואזמרה שם יי' עליון תהל' ז יח. הוציאה ממסגר נפשי לְהוֹדוֹת את שמך שם קמב ח. על כן אוֹדְךָ יי' בגוים ולשמך אזמר ש"ב כב נ. יהודה אתה יוֹדוּךָ אחיך בראש' מט ח. וגם אני אוֹדֶךָּ כי תושיע לך ימינך איוב מ יד. כי לא שאול תּוֹדֶךָ מות יהללך וכו' חי חי הוא יוֹדֶךָ כמני היום ישע' לח יח-יט. הֲיוֹדְךָ עפר היגיד אמתך תהל' ל י. באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נוֹדֶה שם מד ט. יוֹדוּךָ יי' כל מלכי ארץ שם קלח ד. כי נפשו בחייו יברך וְיוֹדֻךָ כי תיטיב לך שם מט יט. — ובמליצה, גם לדברים לא בע"ח: וְיוֹדוּ שמים פלאך יי' תהל' פט ו. יוֹדוּךָ יי' כל מעשיך שם קמה י. — וגם עם ה כתובה: יי' עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אֲהוֹדֶנוּ1 תהל' כח ז. על כן עמים יְהוֹדוּךָ לעלם ועד שם מה יח. — ואמר הפיטן: נוראותיו ונפלאותיו יהודון דרי נשיה, מלאכים נערכים להקדישו ברום עליה שבת ב אחה"פ, ארנן. — והוֹדֶה לפלוני כמו"כ במשמ' זו: הוֹדוּ ליי' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו ישע' יב ד. בשאול מי יוֹדֶה לך תהל' ו ו. נוֹדֶה לך לעולם שם עט יג. הוֹדִינוּ לך אלהים הוֹדִינוּ וקרוב שמך שם עה ב. הוֹדוּ ליי' כי טוב שם קו א. ועתה אלהינו מוֹדִים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך דהי"א כט יג. ויענו בהלל וּבְהוֹדוֹת ליי' כי טוב עזר' ג יא. — ובתו"מ: מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר הפעם אודה את יי' ברכ' ז:. וכי משלי אכלתם משל אלהי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם סוטה י:. מודים אנחנו לך ה' אלהינו וכו' על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך שם מ.. — הודה על דָבָר, בְּדָבָר, אמר כי אמת הוא הדבר, gestehen; avouer; to admit, confess: חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אוֹדֶה עלי פשעי ליי' תהל' לב ה. מכסה פשעיו לא יצליח וּמוֹדֶה ועוזב ירחם משלי כח יג. — ומצוי מאד בתו"מ ובסהמ"א במשמ' זו: ששה דברים עשה חזקיהו המלך על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו פסח' ד ט. העומר שהחזיק בו להוליכו אל העיר ושכחו מודים (ב"ש וב"ה) שאינו שכחה פאה ו ג. הטוען את חבירו כדי שמן והודה בקנקנים כתוב' יג ד. טענו חיטין והודה לו בשעורין שבוע' ו ג. טענו כלים וקרקעות והודה בכלים וכפר בקרקעות שם. טענו שני מחטים והודה לו על אחת מהן ירוש' קדוש' א נח ג. עומד הייתי על אבא בשעת מיתתו וטענך מנה והודיתה לו שם גיט' ה מז. במקור נדפס 'מ מז.'. וכשבאתי אצל חבירי שבדרום על שנים הודו לי ועל זקן ממרא לא הודו לי שלא ירבו מחלוקות בישראל סוט' כה.. כיון שהודה (יהודה) ואמר צדקה ממני יצתה בת קול ואמרה אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור חייך שאני מציל בזכותך ג' מבניך מן האור שם י:. שלא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה שבוע' לא.. לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין ויודה לו שם מג.. במודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו שבת ע"ח:. הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר יבמ' מט.. — ולנק' *הוֹדִית: אמר לו אביו אמך הודית בך ואת הודית ולפיכך אחיך יודו לך תנחומא ויחי יב. וכדרך שהודית היא כך הודו בניה מדר' שכל טוב, בראש' כט לה.  כיון שילדה (לאה) בן רביעי הודית על חלקה שעלה יותר מן החשבון המגיע לה רש"י ברכ' ז:. וההודאה שהודית בתחלה בענין ראובן ושמעון לא היתה הודאה שלמה כפי האמונה הנאמנה רשב"צ דוראן, מגי' ספר צד.. לא כשאת סבורה להיות גברתה כי עדיין את שפחה והיא הודית לו מפני שרי גברתי אנכי בורחת חזקוני, בראש' טז ח. — °והודת: שהיה הנער דומה לאותו השכן מיד הודת ואמרת הימנו עיברתי ר' שלמה, תשו' מעש' הגא' פ. — °ומודת: כשם שאם מודת אינה משלמת כך אם כופרת אינה נשבעת טוחו"מ צו כג, בשם תשו' הגא'. — ובמשמ' °הסכים והכיר: ואם לא היו מודים לנו בקושיא הזאת ואמרו אין הדבר וכו' ר"י ברצלוני, פי' יציר' 81. — °הודוהו למלך וכדומה, הסכימו והחליטו אותו: וישמעו גדולי רומי את שמעו וישלחו לו כתר מוכתר במרגליות ויודוהו לאדון ומושל ויקבלוהו בשמחה יוסיפון ע. ומשם עבר וילך אך ארץ אפריקה ויצא לקראתו שר צבא אדון הארץ ויודהו לאדון שם. — והודה המלוכה לפלוני: כי לא רצה הקטן להודות המלוכה לגדול שבט יהוד' ז. — ובמשמ' °הסכים בכלל: ולא הודינו ג"כ להורידו (את בנימין) לפניך במצותך הראשונה רק אמרנו כי לא יוכל הנער לעזב את אביו וכו' ולא רצה אבינו לשמוע עד היותנו כלנו בסכנה לשוב לשבר מעט אכל ואז הודה בפחד ובדאגה רמב"ן בראש' מד יט. וזה טעם ויאמר אבינו שובו שברו לנו מעט אכל כי לא רצה להודות לשלחו בכל אשר אמרנו עד שדחקו הרעב שם כד. 

— הִתפ', הִתְוַדָּה, הִתְוַדּוּ, אֶתְוַדֶּה, יִתְוַדּוּ, מִתְוַדֶּה, מִתְוַדִּים, הִתְוַדּוּת, כְּהִתְוַדּוּת, —  הִתְוַדָּה בדבר, הוֹדֶה והגיד את חטאיו, gestehen; confesser; to confess: והיה כי יאשם לאחת מאלה וְהִתְוַדָּה אשר חטא עליה ויקר' ה ה. וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי וְהִתְוַדָּה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם שם יו כא.  וְהִתְוַדּוּ את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי שם כו מ. ןְהִתְוַדּוּ את חטאתם אשר עשו במד' ה ז. ואתפללה ליי' אלהי וָאֶתְוַדֶּה ואמרה אנא אדני וכו' חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו דני' ט ד-ה. ועוד אני מדבר ומתפלל וּמִתְוַדֶּה חטאתי וחטאת עמי ישראל שם כ. תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום וכו' וּמִתְוַדֶּה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך נחמ' א ו. ויעמדו וַיִּתְוַדּוּ  על חטאתיהם ועונות אבותיהם ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יי' אלהיהם רבעית היום ורבעית מִתְוַדִּים ומשתחוים ליי' אלהיהם שם ט ב-ג. וכהתפלל עזרא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד עזר' י א. — ובתו"מ: במנחה ביום טוב האחרון היו מתודים כיצד היה הוידוי בערתי הקדש מן הבית וכו' אם הקדים מע"ש לראשון אינו יכול להתודות מע"ש ה י-יא. והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אנו וביתי יומ' ג ח. מצות הוידוי ערב יוה"כ עם חשיכה וכו' אע"פ שנתודה בערבית צריך להתודות בשחרית אע"פ שנתודה בשחרית וכו' צריך להתודות בנעילה שכל היום כשר לוידוי כיצד הוא מתודה וכו' רבוני חטאתי ירוש' שם ח מה ג. מצוה להגריל ולהתודות לא הגריל ולא התודה כשר בבלי שם מ.. אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בו למה הוא דומה לאדם שתופש שרץ בידו שאפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה תענ' טז.. חייב אדם להתודות קודם אכילה ובאיזה צד מתודה מתפלל שמנה עשרה כדרך כל יום ויום סדר רע"ג, יוה"כ קיח. חוץ מתפלת נעילה שהוא מתודה אתה נותן יד לפושעים שם קיט. ותלמדנו להתודות לפניך על כל עונותינו למען תקבלנו בתשובה שלמה לפניך שם קכט.  נטה למות אומרים לו התודה עד שלא תמות הרבה שהתודו ולא מתו והרבה שלא התודו ומתו והרבה שהיו מהלכין בשוק ומתודין שמא בזכות שאתה מתודה אתה חי אם היה יכול להתודות בפיו מתודה ואם לאו מתודה בלבו מחז' רומא, ענין אבלות. — ואמר הפיטן: אם בתשובה ותודה תתרצה הנני שב ומתודה ואומר לפניך חטאתי לך ה' ועויתי ופשעתי סד' רע"ג, תפל' רסע"ג לר"ה.