א. יְדוֹד
° 1, ש"ז, מ"ר יְדוֹדִים, סמי' יְדוֹדֵי, — ניצוץ: יראת חזון ארמי בעתתהו אל תגע בבן עמוס מני בטן, ידוד אש לוהט בהאבקו לו כי לא יכול לו ונתחנן בבכי (יוסי בן יוסי, סד' עבודה). אשר יראתך בטפסרי ערבות ידודי להבות, כיתי רבבות לאין סוף להרבות (מחז' רומ', מוס' יוה"כ, אשר יראתך).
1 מן כידודי אש שבמקרא (איוב מא יא), שראו קצת הקדמונ' בכף שבראשיתו כ הדמיון, וכן ריב"ג, אמר וז"ל: כידודי אש כשראר אלנאר וקד קאל קום אנ אלכאפ פיה אצל ואנה עלי זנה עתיד לכידור, ע"כ, ובעבר': כידודי אש ניצוצי האש ויש מי שאומר שהכף מן השרש והוא על משקל לכידור.