1, ש"ז, בהפס' במקור נדפס "בהספ"' יָזַע, — א) חגורה או מטלית רחבה יחגרו על החלצים וכדומה, Schürze; tablier; apron: פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו בַּיָּזַע2 (יחזק' מד יח). — ב) °כמו זֵעָה3: עבד לעברית אנכי עד נצח לה כל חושי בי לצמיתות מכרתי, אדמתה אעבוד וביזע על מצח, ובגנה גם אל הפרחים קצרתי (יל"ג, הבאת בכורים).
1 עי' הערה לקמן.
2 פרשו הקדמונים והאחרונ' יזע זה כמו זעה, ואמרו בגמ' (זבח' יח:): מאי לא יחגרו ביזע אמר אביי לא יחגרו במקום שמזיעין כדתניא כשהן חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן. ע"כ. ובמשמ' זו תרגמו התרגומ' הקדמונ'. אך אין זו מליצה טבעית לאמר לא יחגרו בזֵעה במקום לאמר פשוט לא יחגרו למעלה מאציליהן וכדומה, ומלבד זה גם עצם הדבר לכנות המקומות הנזכרים בגוף יזע על שם זֵעה אינו טבעי, כי אין המקומות האלה מקום זעה יותר משאר מקומות. ולכן נראה כי הכונה ביזע דבר שחוגרין על הגוף, מין חגורה מיוחדה.
3 עי' הערה למעלה.