פ"ע, עת' יֵחַד, תֵּחַד, — יָחַד בפלוני, אֵת פלוני, היה יַחַד עם זולתו, sich vereinigen; s'unir; join o. s:  בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תֵּחַד כבדי בראש' מט ו.  לא תֵחַד אתם בקבורה ישע' יד כ. 

 — פִע', יִחֵד, *ייחד, צווי יַחֵד, —  א) יִחֵד את הלב לדבר, עשה אותו אחד, שיהיה כלו בשלמותו להדבר:  הורני יי' דרכך אהלך באמתך יַחֵד לבבי ליראה  שמך תהל' פו יא. —  ב) *עשה שהדבר יהיה רק לדבר זה ולא לזולתו besonders bestimmen; désigner, spécialiser; designate, specialise: המפקיד חבית אצל חבירו ולא יחדו לה הבעלים מקום ב"מ ג ט.   יחד הכתוב מצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמו מכי' בא ה.  סיעה של בני אדם שאמרו להם גוים תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו נהרוג את כלם יהרגו כלם ולא ימסרו נפש אחת מישראל ואם ייחדוהו להם כגון שייחדוהו לשבע בן בכרי יתנוהו להם ואל יהרגו כולם תוספתא תרומ' ז כ.  ייחד לו קרקע משמט ירוש' שבי' י לט:.  כל שייחדו לאיסור אסור שם שבת ג ו:.  הפקיד אצלו אסור ייחד לו בית מותר שם פסח' א כז ג.  א"ר יוסה והוא שייחדו (את המקל) לכן שם מגי' ד עה ג.  מטה שיחדה למעות אסור לטלטלה שבת מד..  לא שנו (שאסור לטלטל את גיזי הצמר) אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן שם נ..  והוא שיחד לו (להעפר) קרן זוית שם. ייחד לה בית בחצרו כתוב' כז:.  בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג סנה' נח:.  חבבו הכתוב לאהרן וייחד אליו הדבור בפני עצמו מד"ר ויקר' יב.  אסור לאדם שישהא מדה חסרה ויתירה בתוך ביתו ואפילו ייחדה לעביט של מימי רגלים הלכ' פסוק', ממונ'.  בית שיש לו פתחים רבים מכל רוחותיו יש לו ארבע אמות לכל רוח ואם ייחד לו פתח אין לו אלא ארבע אמות כנגד פתחיו רמב"ם שכנ' ב ב.  ייחד מהן (מהמשקלות) חצאי ליטרין שלישי ליטרין רביעי ליטרין הרי אלו מקבלין טומאה הוא, כלים ט ט.  העושה כפה מן השאור וייבשה וייחדה לישיבה שם כה יב.  שקדם מאמרנו ליחד המעשים לאלהים לבדו חו"ה, הכניעה א.  שהבוטח באלהים יביאהו בטחונו לפנות את לבו מעניני העולם ולייחד לבבו לעניני העבודה שם, הבטחון א.  בני יחד יחידתך לצורך ביחדך לאל אחד יצרך, חקור ודרוש והתבונן פלאיו ושים שכל ודת צדק אזרך שם, שיר בסוף. — ויחד על דבר:  אמר להם הקב"ה לישראל אלוה אני על כל באי עולם אבל לא יחדתי שמי אלא עליכם איני נקרא אלהי אומות העולם אלא אלהי ישראל מד"ר שמות כט.  אמר ר' אלעזר לעולם אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה שם איכ', ולא זכר. — ג) *יִחֵד שני דברים יחד, חבּר אותם יחד במקום לבדם שאין אחר עמם, allein lassen; laisser seuls; to leave persons sole:  ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת כדי שיהא לבו גס בה תוספתא כתוב' א ד. — ד) *הכריז על דבר שהוא אחד, einzig erklären; proclamer un ; -lame one:  תשים אנו ואפילו שאנו תשים אנו מקוים לישועתו של הקב"ה ומיחדים שמו בכל יום מד"ר בראש' כ.  הוא אמר לי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ואני מיחדת שמו בכל יום פעמים שם שה"ש, דודי לי.  אנו מצפים ומקוים לישועתו של הקב"ה בכל יום ויום ומיחדים שמו שתי פעמים שם, אני לדודי.  אשרינו שאנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומיחדים שמך בכל יום תמיד ברכ' השחר, לפיכך.  והוא (אברהם) היה תחלת המיחדים כי אביו תרח לא היה מיחד ר' נסים, פי' ספר יציר'.  וכן המיחד מצד הקבלה אין בוטחין בו שלא יבא לידי שיתוף חו"ה, היחוד ב.  אחר שניחדהו יחוד גמור בלא הרהור רע מלמד התלמד', ואתחנן. — ואמר המשורר:  ואשר לא נועדו להיות בעבדיו, מלבבם יחדו אל ואין בלעדיו, אם בפיהם כחדו הן בקרבם עדיו ר"י הלוי, ישעך. יחדוך רעיוני, ונפשי אמרה חלקי יי' הוא, אדני יום לך.  ישראל בחיר האל עבדיך ועדיך, בשיחתם ומלתם מיחדים שם כבודך הוא, ישראל. — *ועשהו אחד:  כשם שלבשת בסיני הקרב הקץ ותייחד אלהותך בעולמך והיה ה' למלך על כל הארץ פסיק' רבתי א. — ועי' עוד בערך מְיַחֵד.

—  פֻע', *יֻחַד, מְיֻחָד, מיוחד, —  שיִחְדוּ אותו:  כלל גדול אמרו בשביעית   כל המיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא לאדם ואין צריך לומר לבהמה וכל שאינו מיוחד למאכל אדם עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה שבי' ח א.  מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנים ויש לה תובעים אף כל דבר שיש בו סימנים ב"מ ב ה.  מנחת הסלת שהיא מיוחדת שבמנחות מנח' יג א.  כלים המיוחדין לאחד מן האחין שבבית הרי אלו כרגליו ושאין מיוחדין הרי אלו כמקום שהולכין ביצ' ה ג.  נכסים שאין בהן מעילה נכסים של בני ברית נכסים המיוחדים (לבעלים) ב"ק א ב. קדשים המיוחדין לה' יש בהן מעילה ספרא ויקר', חוב' יא כ.  גדיש מיוחד לתלוש מן הקרקע ירוש' ב"ק ו ה ג.  זביחה מיוחדת שחייבין עליה בחוץ שם פסח' ה לב:.  תירוש ויצהר שהן מיוחדין שהן שני מיני אילן שם תרומ' ב מא ג.  מה אילו מיוחדין שיש להן קנס יצאו עבדים שאין להן קנס מה אילו מיוחדין שיש להן אונאה יצאו שטרות שאין להן אונאה שם שבוע' ו לז:.  מי שמיוחד לישיבה שבת נט..  ביתך המיוחד לך פרט לבית התבן ולבית הבקר יומ' יא.,  ומצוי מאד בסהמ"א. — ועבר °יוּחַד:  ולמה יוחדו ספרים בפני עצמם לנבואות הנביאים האלה ישעיהו וירמיהו וזולתם וכ"ש עובדיה ויונה ושאר הנביאים אשר לא נמצאו מהם כי אם נבואות מועטות ויוחדו אליהם עם כל זה ספרים בפני עצמם ולא יוחדו כן ספרים לנבואות שמואל וגד החוזה ונתן הנביא הקד' ר"י אברבנאל על נביא' א.  במה שייוחדו בו אותיות בגד כפת מבין שאר האותיות מעשה אפוד לא. — *ומיוחד עם, במשמ' היה עמו יחד במקום לבדם:  אמרו רבותינו בזמן שהאשה מיוחדת עם בעלה והיא משמש' עמו ולבה לאיש אחר שראתה בדרך אין לך ניאוף גדול מזה מד"ר במד' ט. — ובמשמ' °שהכריזו עליו שהוא אחד:  אתיו אמונים ביחד, ליחד אל אחד, אלוה לעד מיוחד ר"י הלוי, אתיו.  אשר יצר כל נוצר, וצר כל רוח בידו, והוא  אחד ומיוחד, מלא כל הארץ כבודו תחנון לרמב"ע, סדור רומני

— נִתפ', °נִתְיַחֵד, —  נתיחד עם פלוני, היה אתו יַחַד במקום לבדם:  לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים קדוש' ד יב. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו שם.  כל שעסקו אם הנשים לא יתייחד עם הנשים שם יד.  האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה כתוב' א ה.  לא תתיחד עמו אלא בפני עדים אפילו עבד אפילו שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה גיט' ז ד.  הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום היה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט שם ז.  ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה שם ח ד.  ולא תתייחד אשה עמהן מפני שחשודין על העריות ולא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפיכות דמים ע"ז ב א.  נתייחדה עמו בפני שניים צריכה הימנו גט שני וכו' נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילה ירוש' גיט' ז מח ד.  ר' חייה בר יוסף שלח (אחרי אשתו אמר יעלו עמה שלשה תלמידים) שאם יפנה אחד מהן לצורכו תתייחד עם שנים שם סוט' א טז ד.  שכר לה בית והיה מעלה לה מזונות ולא היה מתיחד עמה אלא בפני בניה במקור נדפס 'בנים' מד"ר במד' ט.  אל יתיחד אדם עם כל הנשים בפונדק אפילו עם אחותו ואפילו עם בתו ועם חמותו מפני טענת הבריות שם י.  ומוסר את בנו שילמדנו כותי אומנות ומתיחדים ומספרים עמהם בכל מקום מה שאין כן בעכו"ם מס' כותים א. — והתיחד עם פלוני, במשמ' התחבר אתו:  ולא הייתי מבקש אחרים אלא כדי שיהא בך כח ודעת ותתייחד אתה באותה הגדולה תנח' בהעל' כח.  התנפלות אדון הנביאים לפני האל הוא התיחדו עם האל התייחדות היותר חזק' ידע' בדרשי, באור תהל' נ.  כי אמנם צורת הנפסד היא אשר בהתיחדה עם הנושא המיוחד לה יתהווה בעצם איזה מורכב נמצא בפעל ספורנו, אור העמים מב:. — ואמר המשורר:  דם ליל והכבד ואחר שחר מבוא, עד יתרצה עבד בתחנוניו אל רבו, וישפך דם לב וכבד ויגיד נגעי לבו, ויתיחד העבד עם המלך במסבו ר"י הלוי, יעירוני רעיוני. — וְנִתְיַחֵד עליו, נעשה רק לו לבדו:  בתחלה היה ראוי הדיבור להתיחד עליו (על משה) בפני עצמו וכו' ובשביל זה נתייחד הדיבור עליו ועל אהרן מד"ר שמות ז.  זה אהרן שהיה לבו עצב עליו בשביל בניו שמתו כיון שנתייחד עליו הדבור שמח שם ויקר' יב. — ובמשמ' °נבדל ונפרש לבדו:  והתיחדו בעתו מבלעדי מה שלפניו ומה שלאחריו כוזרי ה יח.  על כן התיחד אחי בעבודתו כאשר התיחד בבריאתך והנהגתך חו"ה, חשבון הנפ' ג. כל אחד מהם שוקד על מקומו המתייחד בו והמוגבל לו שם, הבחינה ד.  שתדע מנפשך שאם היית מתיחד ההיית עושה המעשה ההוא על הענין ההוא שם, יחוד המעש' ה.  כל מי שיחד האלהים אותו בטובה מבלעדי שאר בני האדם צריך שיחייב את עצמו עבודה שיתיחד בה מבלעדיהם שם, עבוד' ה' ג.  ואין בודד במועדיו כלומר אין מתיחד במועדיו וכו' אין אחד מהם שיתיחד לעצמו ויפרד וימנע ללכת כי כלם יבואו יחד שרשי רד"ק, בדד

—  הָפע', °הוּחָד, —  כמו יוּחַד:  טהור פעל כל אלה, מי ראה כאלה, ישע וזמן הוחד, היוחל ארץ ביום אחד הושע' להשעו"ר, אומץ ישעך.