1, יַחְדָּיו,  תה"פ, — כמו יַחַד: ולא נשא אתם הארץ לשבת יַחְדָּו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יַחְדָּו בראש' יג ו.  וילכו שניהם יַחְדָּו שם כב ו.  ויענו כל העם יַחְדָּו ויאמרו כל אשר דבר יי' נעשה שמות יט ח.  הטמא והטהור יַחְדָּו יאכלנו דבר' יב כב.  לא תחרש בשור ובחמר יַחְדָּו לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יַחְדָּו שם כב י-יא.  כי ישבו אחים יַחְדָּו ומת אחד מהם שם כה ה.  כי ינצו אנשים יַחְדָּו איש ואחיו שם יא.  וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יַחְדָּו אפסי ארץ שם לג יז.  ויתקבצו יַחְדָּו להלחם עם יהושע יהוש' ט ב.  ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יַחְדָּו אל מי מרום שם יא ה.  וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יַחְדָּו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל שופט' ו לג.  וישבו ויאכלו שניהם יַחְדָּו וישתו שם יט ו.  וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יַחְדָּו ש"א לא ו.  ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יַחְדָּו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה  ש"ב ב יג.  ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יַחְדָּו שם יו.  ותגדל (הכבשׂה) עמו ועם בניו יַחְדָּו מפתו תאכל ומכסו תשתה שם יב ג.  ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יַחְדָּו אין זר אתנו בבית מ"א ג יח.  ושבר פשעים וחטאים יַחְדָּו ועזבי יי' יכלו ישע' א כח.  והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יַחְדָּו ואין מכבה שם לא.  מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יַחְדָּו המה על יהודה שם ט כ.  ופרה ודב תרעינה יַחְדָּו ירבצו ילדיהן שם יא ז.  יעזבו יַחְדָּו לעיט הרים ולבהמת הארץ שם יח ו.  כל נמצאיך אסרו יַחְדָּו מרחוק ברחו שם כב ג.  וראו כל בשר יַחְדָּו כי פי יי' דבר שם מ ה.  יגשו (הלאֻמים) אז ידברו יַחְדָּו למשפט נקרבה שם מא א.  אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יַחְדָּו שם יט.  ונשתעה ונרא יַחְדָּו שם כג.  כל הגוים נקבצו יַחְדָּו ויאספו לאמים שם מג ט.  המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יַחְדָּו ישכבו בל יקומו שם יז.  הקבצו ובאו התנגשו יַחְדָּו פליטי הגוים שם מה כ.  קרסו כרעו יַחְדָּו לא יכלו מלט משא שם מו ב.  אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יַחְדָּו יספו שם סו יז.  ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יַחְדָּו ושמו להם ראש אחד הוש' ב ב.  והלך מלכם בגולה הוא ושריו יַחְדָּו אמר יי' עמו' א יה.  הילכו שנים יַחְדָּו בלתי אם נועדו שם ג ג.  ממנו יצא כל נוגש יַחְדָּו זכר' י ד.  אך המה יַחְדָּו שברו עול נתקו מוסרות ירמ' ה ה.  שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יַחְדָּו כי גם איש עם אשה ילכדו שם ו יא.  וכשלו בם אבות ובנים יַחְדָּו שכן ורעו יאבדו שם כא.  וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה ויולדת יַחְדָּו קהל גדול שם לא ז.  אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יַחְדָּו והפכתי אבלם לששון שם יב.  וישבו בה יהודה וכל עריו יַחְדָּו אכרים ונסעו בעדר שם כג.  יַחְדָּו ככפרים ישאגו שם נא לח.  ויאבל חל וחומה יַחְדָּו אמללו איכ' ב ח.  ויקשרו כלם יַחְדָּו לבוא להלחם בירושלם נחמ' ד ב.  לכה ונועדה יַחְדָּו בכפרים שם ו ב.  ועתה לכה ונועצה יַחְדָּו שם ז.  ושלשת בניו וכל ביתו יַחְדָּו מתו דהי"א י ו.  ויועדו יַחְדָּו לבוא לנוד לו ולנחמו איוב ב יא.  כי לא איש כמוני אעננו נבוא יַחְדָּו במשפט שם ט לב.  גדלו ליי' אתי ונרוממה שמו יַחְדָּו תהל' לד ד.  יבשו ויחפרו יַחְדָּו שמחי רעתי שם לה כו.  כי הנה המלכים נועדו עברו יַחְדָּו שם מח ה.  אשר יַחְדָּו נמתיק סוד שם נה יה.  כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יַחְדָּו על שפתיך משלי כב יח. — וְיַחְדָּו: ויהיו תאמים מלמטה וְיַחְדָּו יהיו תמים על ראשו שמות כו כד.  וכשל עוזר ונפל עזֻר וְיַחְדָּו כלם יכליון ישע' לא ג. — יַחְדָּיו: כי גם המה הפנו נסו יַחְדָּיו לא עמדו ירמ' מו כא.  כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יַחְדָּיו שם מט ג. — וקצת במשמ' דמיון זה לזה, כמו זה כן זה: כי כחלק הירד במקור נדפס "הורד" במלחמה וכחלק הישב על הכלים יַחְדָּו יחלקו ש"א ל כד.  כי יאמר הלא שרי יַחְדָּו מלכים ישע' י ח.