°, ש"נ, מ"ר יַחְמוּרוֹת, — הנקבה של היחמור: ועד שהוא הולך אחריה סובל בגופו שכבת זרעו ומתבשל בגופו הרבה וכשבא על היחמורה אגב שנתקרש הזרע הרבה אינו נבלע בגופה ומוציאתו לחוץ (רגמ"ה בכור' ז:). — ומ"ר: כעין ביצי זכר שהיחמורות מוציאות מרחמן (רש"י שם).