1, — קל לא נמצא.
— הָפע', הוּחַן, יֻחַן במקום יוּחַן, — הוּחַן פלוני, היה בלבו עליו שנאה ומשטמה עזה, היה שנוא ובזוי, gehasst s.; ètre hai; be hated: כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל יֻחַן2 רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יי' (ישע' כו ט=י).
1 עי' הערה לקמן.
2 ראו כל הקדמונים והחדשים במלה זו פֻע' או הָפע' מן חנן במשמ' חן וחסד. אמר ר"י חיוג: והפועל שלא הוזכר פועלו יוחן רשע והיה ראוי להיותו יוחנן ועמדה הנון במקום שתים ותאמר לרבים יוחנו בדגשות הנון להבליע הראשונה בה. ע"כ. והסכים לזה גם ריב"ג, וכן רד"ק. והחדשים ראו בו הָפע' או פעוּל מן קל, עכ"פ גם הם מן שרש חנן במשמ' חן וחסד. אבל, אין מושג זה במקומו כאן לפי הענין והכונה הכללית של הכתוב, ודחוק מאד כל מה שאמרו המפרשים הקדמונ' והחדשים לישב מליצה זו, ולכן רצו קצת החדשים להוסיף כאן המלה בל, בל יוחן רשע. אך אין צרך גם בזה, כי יחן אינו כלל מן חנן אלא מן יחן, ובערב' וַחַנ وحن, שאמרו המלּונים כי הוא הוא השרש אחנ احن ופרשוהו: חקד וע'צ'ב, ר"ל שנאה וקצף וזעם עליו, והשם ממנו אחנה احنة, שנאה ומשטמה, והביא לשאן אלערב חדית': ופי צדרה עלי אחנה, ר"ל בלבו עלי שנאה ומשטמה. ובחדית' אחר: ופי קלובכם אלבע'צ'א ואלאחנ, ר"ל ובלבותיכם המשטמה והאיבה. והנפע' תוחנ توحن ר"ל נתבזה ונאבד.