יַלֶּפֶת

1, ש"נ, —  מין ממיני השחין על העור, חזזית מצרית, äg. Flechte; dartre ég.; eg. lichen:  או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או יַלֶּפֶת2 או מרוח אשך (ויקר' כא כ).  עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או יַלֶּפֶת  לא תקריבו אלה ליי' (שם כב כב).  — והשתמשו קצת סופרי הרפואה במלה זו ללקוי עור הראש שנפרשים ממנו כעין סובים: ילפת והוא כעין סובין שמתילד בשרשי השער מליחה לבנה (מ' אלדבי, ש"א ד א).  מי ההדס יחזק השער ושרשו כי ימנעהו מלהמרט גם יועיל לילפת ולנגעים הלחים (שם).



1 משק' יבלת, צרעת, ואמרו ב(ספרא אמור קיד):  ילפת זה חזזית מצרית.  ובאין לנו יסוד נכון ליחס לשם זה משמ' מדויקה אחרת עדות התלמוד מכרעת.

2 רסע"ג:  חזאז, ריב"ג אל קובא, והיא המחלה הרשומה בפנים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים