1 אולי בערב' יַמּ يَمّ, ימאמ يمام, ועי' הערה לקמן.

2 אונק' תרגם במשמ' הענקים, כאלו היה כתוב האימים, וכך הוא בנוסח' השמרונים.  השבעים כתבו המלה כצורתה, ולא תרגמוה.  חכמי התלמוד אמרו שהכונה בשם זה היא להפרד, וז"ל: רשב"ג אומר פרד בימי ענה היה שנאמר והוא ענה אשר מצא את הימים במדבר דורשי חמורות היו אומרים ענה פסול היה לפיכך הביא פסול לעולם וכו' מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה פסח' נד., א"ר יהושע בן לוי למה נקרא שמן (של הפרדות שנזכרו שם) ימים שאימתם מוטלת על הבריות חול' ז:.  והנה דבר ברור הוא שמשמ' זו להשם ימים לא היתה להם במסורה הואיל ואונק' תרגם בדרך אחר, ולא נתברר על מה סמכו רשב"ג וריב"ל בפרושם זה אם לא שנאמר שזו השערה פשוטה לפי מה שספר הכתוב כי ענה היה רועה חמורים.  הירוני' בתרגומו העיד כי בלשון כנענ' השם ימים משמש במשמ' מים חמים הנובעים מהאדמה, כמו חמי טבריה וכדומה, והעיד הכתוב כי ענה מצא מעינות חמים במדבר.  והנה אעפ"י שעד כה לא נמצא בהכתבות הכנעניות מלה ימם במשמ' זו, בכ"ז בעצם הדבר אין זה מן הנמנעות, הואיל ואנו רואים בלשון הערב' כי אמנם יש קרבה בין שני השרשים חמם וימם, כמו שנראה לקמן.  ואעפי"כ קשה לחשב כי זו היתה הכונה שענה מצא מעינות חמים במדבר.  רסע"ג תרגם לפי דעת ר"ש בן גמליאל: דכאב אלבע'אל, וכן רב שרירא גאון, הביא זאת ריב"ג בשמו, וז"ל: אשר מצא את הימים במדבר פשר פיה רב סעדיה זצ"ל אלד'י רכב אלבע'אל וראית לרב שרירא נ"ע ופירוש כודניאתא ימים ובלשון ערב' בנאל.  ע"כ.  ובמשמ' זו פרשו רוב המפרשים הקדמונ'.  והחדש' קצתם נוטים לדעת הירונ' וקצתם מניחים מלה זו בלי פרוש.  והנה בערב' יש מלה זו ממש, ימּ يَمّ, ימאמ يمام, וגם חכמי הלשון הערבית בעצמם מפקפקים קצת במשמ' המלה.  ים קצתם מפרשים נחש, וקצתם מפרשים יונת הבר, וקצתם זה וזה, ובפרוש ימאמ יש כמו"כ חלוקי דעות.  אלג'והרי הביא בשם אלאצמעי וז"ל: אלימאמ אלחמאמ אלוחשי אלואחדה ימאמה וקאל אלכשאי הי אלתי תאלף אלביות, ע"כ, והובאו הדברים האלה בלשונם גם בהמצבאח, ובעברית: ימאמ הוא חמאמ (בערב', יונה בעברית) המדברי והיחיד הוא ימאמה, ואמר אלכשאי היא האולפת ומתרגלת אל הבתים.  והביא אבן סידה בשם אבו חאתם וז"ל: ואלימאמ אלואחדה ימאמה אלחמאמ אלברי וקאל חמאמ מכה אג'מע ימאמ ועמוא וקאלוא אלפרק בין אלחמאמ  אלד'י ענדנא ואלימאמ אנ אשפל ד'נב אלחמאמה ממא ילי ט'הרה אלי אלביאצ' וכד'לכ חמאמ אלאמצאר ואשפל ד'נב אלימאמה לא ביאצ' בה, ע"כ, ובעבר': ימאמ הוא יונת הבר וכו' ושערו ואמרו כי ההבדל בין היונה שאצלינו והימאם הוא שהיונה שאצלינו שפל זנבה נוטה ללבן והימאם אין בו לבן כלל.  ויותר בפרטים בלשון אלערב, וז"ל: ואלימאמ טא'ר קיל הו אעמ מנ אלחמאמ וקיל הו צ'רב מנה וקיל אלימאמ אלד'י ישתפרח ואלחמאמ הו אלברי אלד'י לא יאלפ אלביות וקיל אלימאמ אלברי מנ אלחמאמ אלד'י לא טוק לה ואלחמאמ כל מטוק כאלקמרי ואלדבשי ואלפאח'תה ולמא פשר כנ דריד קולה צבה כאלימאמ תהוי שראעא' ועדי כמת'ל שיר אלטריק קאל אלימאמ טא'ר פלא אדרי אעני הד'א אלנוע מנ אלטיר אם נועא' אח'ר, ע"כ, ובעבר': אלימאמ הוא עוף אומרים הוא יותר כללי מן חמאמ (יונה) וי"א הוא מין ממנו (מן היונות) וי"א ימאמ הוא שמגדלים ממנו אפרוחים וחמאמ הוא מדברי לא יתרגל להבית וי"א ימאמ הוא המדברי מן היונות שאין לו ענק (מן נוצות על צוארו) וחמאמ לכלם יש ענק כמו קמרי ודבשי ופאח'תה, וכאשר פרש בן דריד מה שאמר (המשורר): צבה כאלימאמ תהוי שראע'א וכו' (חיל האויב כמו ימאמ מתנפלים זה על זה חיש מהר) אמר אינני יודע אם הכונה (במלה זו) מין מן העופות או מין אחר.  והביא עוד השם יאמומ يموم ואמר שהוא אפרוח היונה וי"א שהוא אפרח בת היענה.  עכ"פ מכל אלה הדברים והפרושים והפקפוקים אנו רואים כי עצם השם ים והצורה השלמה ימאם ישנה גם בערב' ועכ"פ הוא שם בע"ח, וכמעט הכל מסכימים כי היא יונת הבר.  ומשמ' זו היא היותר נאותה להשם ימם שלנו, שבזה נשמרה לנו מסורה הגדית אדות הראשון שהביא את היונה בין עופות הביתיים של האדם.