1, ש"ז, סמי' יָם, יַם, בכנ' יַמָּהּ, ועם ה המקום יָמָּה, מ"ר יַמִּים, סמי' יַמֵּי,  —  א) מקוה המים הרבים שעל פני האדמה, Meer, see; mer, grand lac; sea : וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב יָם שמות יה ח.  נשפת ברוחך כסמו יָם צללו כעופרת במים אדירים שם י.  וינהם עליו ביום ההוא כנהמת יָם ישע' ה ל.  הלוא את היא המחרבת יָם מי תהום רבה השמה מעמקי יָם דרך לעבר גאולים שם נא י.  ותשליך במצלות יָם כל חטאתם מיכ' ז יט.  וירדו בדגת הַיָּם ובעוף השמים בראש' א כו.  וירא ישראל את מצרים מת על שפת הַיָּם שמות יד ל.  והיה מספר בני ישראל כחול הַיָּם אשר לא ימד ולא יספר הוש' ב א.  ויי' הטיל רוח גדולה אל הַיָּם ויהי סער גדול בַּיָּם יונה א ד.  כל אניות הַיָּם ומלחיהם היו בך יחזק' כז ט.  יורדי הַיָּם באניות עשי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי יי' ונפלאותיו במצולה ויעמד רוח ערה ותרומם גליו תהל' קז כג-כה.  כי אני תרשיש למלך בַּיָּם עם אני חירם מ"א י כב.  קולם כַּיָּם יהמה ירמ' ו כג.  אשר שמתי חול גבול לַיָּם שם ה כב.  —  וסמי': עמק השדים הוא יָם המלח בראש' יד ג.  על כתף יָם כנרת קדמה במד' לד יא.  והירדים על יָם הערבה יָם המלח יהוש' ג יו.  דרך המדבר יַם סוף שמו יג יח.  ושתי את גבולך מִיַּם סוף ועד יָם פלשתים שם כג לא.  —  וכנ': והחרבתי את יַמָּהּ והובשתי את מקורה ירמ' נא לו.  —  ועם ה המקום יָמָּה, להיָם: וישא את הארבה ויתקעהו יָמָּה סוף שמות י יט.  —  ומ"ר יַמִּים: ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא יַמִּים בראש' א י.  אשר ישב לחוף יַמִּים ועל מפרציו ישכון שופט' ה יז.  פרו ורבו ומלאו את המים בַּיַּמִּים בראש' א כב.  בצאת עזבוניך מִיַּמִּים השבעת עמים רבים יחזק' כג לג.  —  ובמליצה למשל הגֹדל והעֹמק: מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כַּיָּם שברך מי ירפא לך איכ' ב יג.  —  ומעבר לַיָּם, לענין המרחק: ולא מעבר לַיָּם הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הַיָּם ויקחה לנו דבר' ל יג.  —  יָם הַגָּדוֹל, הים אשר על חוף ארץ ישראל מערבה: מהמדבר והלבנון וכו' כל ארץ החתים ועד הַיָּם הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם יהוש' א ד.  —  וכמו"כ יָם הָאַחֲרוֹן: כל ארץ יהודה עד הַיָּם האחרון דבר' לד ב.  —  הַיָּם הַקַּדמוֹנִי, הוא ים המלח שאצל יריחו: והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הַיָּם הקדמוני וחצים אל הים האחרון זכר' יד ח.  —  ב) כלי גדול עשוי למקוה מים מלאכותי, Reservoir: ויעש (שלמה במקדש) את הַיָּם מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וכו' עמד על שני עשר בקר וכו' ושלשה פנים מזרחה וְהַיָּם עליהם מלמעלה מ"א ז כג-כה.  ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מימין וכו' ואת הַיָּם נתן מכתף הבית הימנית קדמה שם לט.  ואת המכנות ואת יָם הנחשת אשר בבית יי' שברו כשדים מ"ב כה יג.  העמודים שנים הַיָּם האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יי' שם יו.  —  ג) נרדף להשם מַעֲרָב, מפני שהים הגדול הוא מערבה לא"י, Westen; oust; west: ויהפך יי' רוח יָם2 חזק מאד וישא את הארבה שמות י יח.  ורחב החצר לפאת יָם קלעים  חמשים אמה שם כז יב.  — יָמָּה, לפאת יָם, לפאת מערב: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת יָמָּה וקדמה וצפנה ונגבה בראש' כח יד.  שא עיניך וראה וכו' צפנה ונגבה וקדמה וָיָמָּה שם יג יד .  ולירכתי המשכן יָמָּה תעשה ששה קרשים שמות כו כב.  וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים יָמָּה שם לז לב.  דגל מחנה אפרים לצבאתם יָמָּה במד' ב יח.  משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו יָמָּה שם ג כג.  עלה ראש הפסגה ושא עיניך יָמָּה וצפנה ותימנה ומזרחה דבר' ג כז.  כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן יָמָּה יהוש' ה א.  מעקרון וָיָמָּה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן שם יה מו.  מפאת קדימה עד פאת יָמָּה יחזק' מח כג.  ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וָיָמָּה זכר' יד ד.  — ועם שני סימני המקום לַיָּמָּה: ועלה גבולם לַיָּמָּה ומרעלה ופגע בדבשת יהוש' יט יא.  —  ובתו"מ: מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דבר ודבר דיקדוקיה ואותותיה של תורה ירוש' סוט' ח כב ד.  שבעה ימים סובבין את ארץ ישראל שם כלא' ט לב ג.  —  ומשל, פלוני יודע למתק את הים, ר"ל הוא אדם גדול, חריף: א"ל (רבי יוחנן לר"י בר בא) מה מעשה אירע לידך א"ל (מצאתי) לר' מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין שלהן א"ל ולא פגעת בו א"ל אדם גדול הוא והוא יודע למתק את הים הגדול ירוש' ע"ז ג מב..  —  ושמות יַמִּים: ים המלח, כבר נזכר למעלה, ודבור רגיל: *ילך הדבר לים המלח: המפריש מעות לחטאת ונאבדו והקריב חטאת תחתיהן ואח"כ נמצאו המעות ילכו לים המלח תמור' ד ב.  אונקלוס הגר חלק מאחיו החמיר על עצמו והוליך חלקו לים המלח תוספתא דמאי ו יז.  חד אמר דמי ע"ז הוליך לים המלח וחרנה אמר דמי חלקו של ע"ז הוליך לים המלח וחרנה אמר ע"ז עצמה הוליך לים המלח ירוש' שם ו כה ד.  — ים הגדול: והמפרש בים הגדול ירוש' שבת ב ה:.  וים אספמיא וים הגדול ב"ב עד:.  — *ים המות: לכך נקרא אוקיינוס ים המות ועתיד האלהים לרפאתו מד"ר שמות טו.  הים הנקרא ים המת בארץ הגוז ובצד בית במקדש והוא אשר יצא ממנו החמר בכל שנה ר"ש א"ת, אותות השמים, כ"י בחה"ס כזנתנסי.  —  *ים פלשתים3: וכבר זכרו ים פלשתים מר מאד ומלוח ואם ילקח אדם או בהמה ויאסרו ידיו ורגליו וישליכוהו בו יצוף שם.  —  °ים הסובב: הגוף השלישי יתחיל מן המזרח וכו' ודמשק ואשקלון וירושלם ועכו עד הים הסובב מ' אלדבי, ש"א ב ב.  —  °ים האמצעי, הוא ים יפו: ולסבוב את האיטאליע ויכנסו בים האמצעי באורך הקלאבריא ארח' עולם יב.  כנגד זה לצד הצפוני מעבר לים האמצעי שם ה.  — °ים השחור, °ים הלבן, °ים הקרח: וירד מים השחור עד ים הלבן הוא ים הקרח ומלשון ים בלטי על כתף אירפה עד הים הקדמוני קדמת אזיה בואכה אמריקה יל"ג, פרק' מקוטע' ממגל' אלכסנדר.  —  °ים התיכון, הוא ים האמצעי: אם הים התיכון יאיר אחרי שקיעת השמש הוא ג"כ סימן ברור על הסער למודי הטבע סו.  —  והשתמשו הסופרים במליצה ים החכמות, ים הדאגות, ים המחשבות, וכו': ורק אשחה בים הבין לבדי ללקט כל בדולחיו ודריו רשב"ג, בשורש עץ.  ונהגתו (את החוטא) בכבדות בים גלות ושאוניו, היום כמה שנים אפפוהו מי זדוניו ר"י הלוי, סליחה, יום צר.  וכשתשקע נפשו בים המחשבות והעצות יכה על מגינו אשר בין ידיו ושרביטו ויחריש המנגן מוסרי הפלסופ' א יט.  אני משה בן מיימון הספרדי בניתיהו, ומים קדמונינו משיתיהו רמב"ם, הקד' לסד' זרעים.  ואימות מות נפלו עלי, וסוף ים הדאגות חבוש לראשי, וכמעט שכנה דומה נפשי ספ' המוסר לר"ז אנצ'אהרי מה.  אני ישן ולבי ער, ובים התשוקה סוער ובוער ר"י חריזי, הקד' תחכמ'.  הוא ים התעודות, ולו בכל חכמה עשר ידות, וכלו מלא חמודות שם מו.  ורבי יהוה בן שושן יועץ נדיבות, וים נדבות, וכו' ומהם רבי יוסף הדיין ים התעודות, ואיש חמודות שם.  ובעודי בין גלי ים המחשבות, עורך עם קרבי רבות, וחוצב מן האהבות להבות שם ו.  כי בו תהי משקיט שאון ים התאוה בעת רפש וטיט גרש הוא, הענק ג מח.  — °ים התלמוד: הגאון המובהק מוהר"ר ישעיה ברלין ז"ל אשר דלה דלה לנו ממעמקי ים התלמוד זהב ורב פנינים הקד' להגה' בעל הלבוש.  יודעים לירד לעומק של כל הלכה והלכה ולשוט בים הגדול  הוא ים התלמוד הקד' מעדני יו"ט ודברי חמוד'.  המה פרשו השמלה על כל ים התלמוד ועשאוהו ככברה בסולת נפה ומנופה בשלש עשרה נפה הקד' שדה צופים על הש"ס.  אמר הצעיר זה ים התלמוד גדול ורחב ידים אין מספר לענינים הרמים ונשגבים אשר נדברו באו שמה הקד' צבי חיות,הגה' על הש"ס.  —  *שר של יָם, עי' שָׂר.  — *מדינות הַיָּם, עי' מדינה.  —  ג) בהשאלה, *יָם של בית הבד, בית קבול כעין בור שיורד שמה השמן: המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל ב"ב ד ה.  —  *יָם של נפה, קרקעית הנפה: ים נפה של סילתין טמא ושל בעלי בתים טהור כלים טו ג.  —  °כנוי לכ"א ממשקלי החרוזים: והערבים שקלו שיריהם על ט"ו (סוגים) יקראן כל סוג מהם ים (בחר) רס"ע אבן דנאן, פרק בחרוז, מלאכ' השיר.

אי, איים. — אניה.— גַּל.— דכי.— דֻּמָּה.— *זוט,  זוטו של ים.—   זעף הים. — זרוע הים. — חול הים. — חוף. — §יַמִּיָּה. — לשון ים. — מבוא, מבואים.— מחוז.— מַיִם.— מַלָח.— מפרץ.— מצולות.— °מֵצר הים. — משׁברים.— נהם, נהמה.— נחשׁול של ים. *נמל.— ספינה.— פלג, *הפליג בים.— צי.— קצף, קצף שעל פני הים.— *רהב, שרו של ים.— שפת הים.— שר של ים. — תהום.