1 ת"ז, לנק' יַנִּיקָה, מ"ר יַנִּיקִים, יַנִּיקוֹת, —  רך בשנים, בחור, נער, jung; jeune; young: הנה זאת העלמה שהיא יניקה ובחורה ואין ידוע אם היא עקרה אם לא תהר מיד (נצחון ישן). (פרוש עלמה) אשה יניקה (שם).  והחתן והכלה עדיין יניקים ואינם יודעים עדיין לישא וליתן בשלה' יפה (שו"ת תרומ' הדשן ש).