יָנַן
*, פ"י, עת' יִנוֹן, — יָנַן את היָּשֵׁן משֵנתו, זעזעו והעירו, aufrütteln; réveiller en secouant; stir up, awake: ולמה נקרא שמו ינון שהוא עתיד לינון 1 ישני עפר (פרקי דר"א לב).
— פִע', *יִנֵּן, — כמו קל בחזק הפעולה: ינון שמו שהוא עתיד ליינן 2 רשעי ארץ ילקו' שמעוני, מלכ' א יג.
1 כך גם בערוך, ובקצת ספר' ליינן. ולא נתברר מקורו, אך בכונתו אין לפקפק.
2 והמפרש שם פרש: ילחץ מלשון נינם יחד. ע"כ. ואולי אין גם זה אלא במשמ' זעזע, בכונה של הציק ולחץ.